אסופה מס’ 011, מרץ 2024
מורשת נעלמת
שנות 1930
הכיכר נעלמה – נותר רק השם
פעם היו 30 כיכרות בשטח העירוני שמדרום לירקון וממערב לאיילון. הן שימשו את תושבי תל אביב לפעילויות שונות. 10 מהן נעלמו פיסית, נותר רק שמן. למצגת
הפביליון הנעלם – סוכת התזמורת בשדרות ירושלים ביפו
ביתני תזמורת כמו זה שהוקם בשדרה ביפו, הוקמו ברחבי אירופה ובמזרח התיכון במאה ה-19. ניגנו בהן מוזיקה קלה, אופרטות וקטעי ריקוד מכל מיני מקורות. למצגת
הודפס בדפוס “בארי”
תפוזי יפו ותום עידן הפרדסנות הישראלית
ב-1855 הקים משה מונטיפיורי את הפרדס היהודי הראשון מצפון-מזרח ליפו. עידן הפרדסנות הישראלית, המזוהה עם יפו, הסתיים ב-2002 כשהמועצה לשיווק פרי הדר החלה למכור ברחבי העולם את הזיכיון לשיווק תפוזים, תחת שם המותג הישראלי JAFFA (“ג’אפה”). למצגת
המותג ‘תפוזי ג׳אפה’ – סיפור של שיתוף פעולה יהודי-ערבי עד 1948
גלגולו של המותג מתחיל אצל הטמפלרים בשנות ה-70 של המאה ה-19. ‘תפוזי ג’אפה’ הוא שמו המסחרי של זן ה’שמוטי’. הענף התאפיין בשיתופי פעולה רבים בין פרדסנים ערבים ליהודים בתחומים של שיווק הפרי, בתערוכות חקלאיות משותפות, במימון ובהעברה הדדית של ידע. לסקירה
1930 – 1948
בית אבו ג’בן – הפרדסן וגנו
מול מכון וולקני, הקים העשיר היפואי זוהדי אפנדי אבו ג׳בן, בשנת 1930, את בית אחוזתו, שצפה על פרדסיו, באזור בית דג׳אן. בית המידות שכונה “הארמון” פוצץ ב- 1948. מגן הארמון שהוזנח, נותרו שרידי החצר המפוארת, שבילים, ריצופים שונים ובריכות המים. לסקירה
צילום: נחום סיוון וד”ר צביקה סחייק
לאן נעלמו חומות העיר הרומית העתיקה טבריה
חומותיה והריסותיה של טבריה הרומית עמדו בשיממון כמעט אלפיים שנים. רשות העתיקות ועיריית טבריה הסכימו לוותר על חלק ניכר משטח העיר הרומית והפכו אותה לפארק ציבורי. השטח שנותר לחפירות ולשימור הוא השטח הצפוני, שבו אמורים להיות מבני הציבור היהודיים, מבנה הסנהדרין, השוק היהודי ועוד. למצגת
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
