גן הנביאים בתל-אביב

גן הנביאים בתל-אביב / שלומית הנמן

גן הנביאים, היום גן גימפל, הוא גן תל אביבי ותיק שנמצא בצפון הישן של תל אביב.

“הצפון הישן” – הגדרה גמישה. יש התוחמים אותו בין נחל הירקון בצפון, ורחובות בוגרשוב ובן ציון בדרום, ובין אבן גבירול במזרח והים במערב. זהו האזור שנכלל ב-׳תוכנית גדס׳. החלוקה האדמיניסטרטיבית של עיריית תל אביב, מגדירה את רובע “הצפון הישן” רק כחלק שמצפון לשדרות בן גוריון.

המהדרין – תושבי הרחובות הסמוכים לירקון – יקראו “הצפון” לאזור קטן יותר. אולי מהירקון ועד שדרות נורדאו.

הגן נמצא מאחורי רחוב דיזנגוף ונושק לרחובות מלאכי, יחזקאל ועובדיה.

נטיעתו של הגן החלה בשנת 1933 והוא היה הגן הראשון שניטע בחלק זה של העיר. בתחילה השתרע על 2600 ממ”ר ובשנת 1948 הוכפל שטחו, לפי תכנונו של אברהם קרוון. קרוון תכנן גם את גן יעקב, גן העצמאות, גן הפסגה, גני התערוכה ועוד.

וכך נכתב בידיעות עיריית תל אביב מתאריך 15.11.39:

“גן הנביאים ברחוב עובדיה (צפון העיר),שנפתח לציבור בשנת הדו”ח, הוא גן דקורטיבי בשטח 2600 ממ”ר. ההבדל בגובה הטופוגרפי של האדמה היה שם 7 מטרים, ועל ידי הפתרון המוצלח של התוכנית עלה לסדר גן נאה בעל ארבע טראסות. הגן כולו מוקף מארבע רוחותיו סייג חי של בוגנביליה, לוניצירה וברושים פירמידליים. בתוכו הוא מכיל שתי חורשות אורן ירושלמי, חורשת תמרים, שדרות מעצי התאנה המזהירה, סייגים פנימיים חיים, שושנים ושיחים רב-שנתיים, מדרונות נטועים קקטוסים וצמחי-סלעים אחרים, ומשטחים מוכנים לדשא ופרחים.”

בשנותיו הראשונות היה בגן שומר והוא נסגר בשעות הלילה (יש עדיין גינות כאלה בלונדון).

במאי 1937 נערכו בתל אביב חגיגות ההכתרה של המלך ג’ורג’ השישי. גן הנביאים, שעדיין לא היה פתוח לקהל הרחב, ארח מסיבה לכבוד ההכתרה. תושבת “צפונית” ותיקה, שהלכה לצפות בקהל המוזמנים, זוכרת בהתפעמות את המכוניות המפוארות שהגיעו והביאו גברות בשמלות ערב מרשרשות.

וכך נכתב בעיתון “דבר” מתאריך 13.5.37:

“כ-800 מוזמנים, מכל חוגי התושבים בתל אביב ורבים מהפקידות הבריטית ביפו, באו להשתתף בחגיגת ההכתרה שנערכה בטוב טעם מטעם עיריית תל אביב ב’גן הנביאים’. הגינה החמודה בין הרחובות מלאכי ועובדיה בצפון העיר שובבה את עין הבא. אפתעה ממש: גינה נהדרת, שאין תושבי ת”א יודעים על קיומה משום שהיא עדין סגורה בפני הקהל. המסובים כובדו במאכל ובמשקה כ’יד המלך’. בלי ‘תוכנית’, בטיול נעים, עברו כמה שעות במסיבה חופשית”.

גן הנביאים ארח לפני פתיחתו ואחריה ארועים רבים, ציבוריים ופרטיים, כמו חזרתם של שחקני ״הבימה״ מסיבוב הופעות בחו”ל ב-1938, מסיבות לרגל יום העצמאות של ארצות הברית, מסיבות יום העצמאות של ישראל ועוד ועוד.

בעיתון מ-1980 אפשר עדיין למצוא מודעה בדבר הופעה של אריאל זילבר בגן.

ביליתי הרבה בגן הנביאים בילדותי. היו בו הרבה פינות קסומות. אחת מהן אהבתי במיוחד. בקצה הגן, בירידה של מספר מדרגות הייתה אכסדרת עמודים מכוסה בוגנביליה ובה מספר ספסלים. לילדה נטולת מסכים ועמוסה בספרים האכסדרה הזו נראתה בהחלט מקום התוועדות לנסיכות ונסיכים.

הספקתי עוד לבלות במקום שנה עם בני הבכור לפני שעזבתי לפרוורים.

ב-1990, משפחת גימפל תרמה סכום נכבד לשיפוץ הגן והוא שינה את פניו ואת שמו. מאוחר יותר, תושבי הסביבה, בעזרת העירייה, שפצו את הגן והוסיפו מתקנים וגינה לכלבים.

והאכסדרה? עומדת עירומה. אפילו הספסלים הוותיקים הוחלפו בספסלים עכשוויים.

בתערוכה בביתן הלנה רובינשטיין בשם “ברשות הרבים: מחווה לגנן העיר תל אביב אברהם קרוון”, נכתב בקטלוג על ידי האוצרות, חוקרת התרבות סיגל בר ניר ואדריכלית נוף יעל מוריה:

”בהיעדר מודעוּת לשימור גנים, גם גנים היסטוריים רבים בתל אביב נהפכו עם הזמן ל׳גינות תורמים׳, בתואנה של צורך בתחזוקה ושיקום (רבים מהגנים גם שינו כך את שמם, כמו גן הנביאים שהפך לגן גימפל). גן תל-אביבי כיום הוא כמעט מתנ”ס, מוקד פעילות יותר מאשר מקום מרגוע”.

ונשאלת השאלה, האם בעיר, אשר מספר אזורים בה הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק״ו, אין מקום לשמר/לשחזר גן היסטורי כזה?

גן הנביאים בעבר
גן הנביאים כיום

מקורות:

  1. גן הנביאים/גן גימפל מאת דני רכט – אתר האנציקלופדיה העירונית (תל אביב 100)
  2. קשה להיות גן בעיר מאת אסתר זנדברג, “הארץ”, 26.3.2003
  3. עיתוני התקופה
------------ אהבתם - שתפו -----------