הבייארה של מוסאי

הבייארה של מוסאי בתל-אביב / ישראל פרקר

לאחרונה ביקרתי במתחם בית משפחת מוסאי, בשכונת קריית שלום, סמוך לכביש שברחוב פנחס לבון 16 בתל אביב. המבנה נמצא במתחם בייארה (בית באר) ישן שהוקם במאה ה-19, כשמטבח הבית, בו מתגוררת המשפחה, ממוקם מעל לבאר. המבנה אושר לשימור, אך הופתעתי לראות במקום שהעצים הוותיקים שהיו בשטח, בין המבנה לרחוב לבון, נעקרו וחלק מקירות החומה והמבנים נהרסו על ידי אנשי חברת נת”ע – נתיבי תחבורה עירוניים, במסגרת ביצוע עבודות להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, במקום.

מתברר שבייארות היו חלק בלתי נפרד מיפו של פעם, שהייתה מוקפת בפרדסי פרי הדר.

במסמך של מינהל הנדסה, אגף תכנון העיר תל אביב-יפו מופיעים דברי הסבר על הבייארות מפעם ועל אלה מתוכם, המיועדים לשימור:

הבייארה, בית הבאר, הינו מכלול מבנים שהתפתחו בדרך כלל בסמוך לשטחי הפרדס במאה ה-19 בארץ ישראל. תחילתו של טיפוס בנייה חקלאי זה הייתה בבניית באר, ברכת אגירה ומערכת תעלות, ששימשו להשקיית גידולים. החל ממחצית המאה ה-19, היציאה מחומות יפו אפשרה לבעלי הפרדסים להתגורר בשטחי הגידול עצמם. על גבי הבארות נבנו בתי קיט מפוארים אשר הפכו עם השנים למגורי קבע. תופעת הבייארות היא ייחודית בשל העובדה כי הינה תופעה מקומית וייחודית במרחב יפו. זו בנייה אשר התפתחה באופן הדרגתי ללא תכנון אדריכלי/סביבתי מוקדם, אלא על פי חוקיות פנימית של החקלאים בעלי הפרדסים דאז.

חשיבותם של הבייארות הייתה בהיותם חלק מהותי מהתפתחות העיר יפו ותל אביב במאה ה-19 וחלק ממורשת הבנייה הערבית המקומית.

כיום נותרו כ-70 בתי באר בעיקר באזור דרום תל אביב וביפו.

הבאר הייתה הראשונה שנחפרה בשטח הפרדס. מתקן האנטיליה – מערכת שאיבת המים עשויה גלגלי עץ – הותקן לצד הבאר וסביבה נחפרו תעלות השקיה פתוחות מסוידות, דרכן זרמו המים להשקיית העצים.

השלב הבא היה בניית מערך מבני שירות, אחסנת כלי עבודה, מבנים לחיות המשק ועוד. בשלבים הראשונים לא שימשו הבתים למגורי בעלי המקום או העובדים בפרדסים.

בהמשך, נוספה לבית הבאר יחידת מגורים שאילצה את בעלי הבתים, מטעמים ביטחוניים, להקיף את המערך בחומה. לצד החומה הותקן סִבּיל לרווחת עוברי האורח. סִּבּיל (בערבית: דרך) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה עבור בני אדם ולעיתים גם בהמות. בעבר הוקם הסביל בצומת דרכים ובמקומות בהם עוברי אורח עוצרים ושותים. היה גם סביל שהוקם בקירות חיצוניים של מסגדים או בחצר. בבייארת מוסאי יש שרידים לסביל חיצוני כזה.

התפתחות מבנה המגורים סביב בית הבאר החלה במבנה חד קומתי – סדרת חדרים פשוטים שהיו בגימור צנוע. לא כל החדרים קורו בגג ולא כולם טויחו. הפלאחים ישנו יחד עם בהמות העבודה.

הצפיפות ביפו ופתיחת החומות הובילו לבניית קומות שניות בבתי הבאר. הופרדו מגורי האנשים והבהמות, והחל השימוש בבתים גם כבתי קיט ונופש.

עם צמיחת יפו, הפכו אלה לבתי קבע. הפרדסים ובליבם החומה, היו חלק מהנוף שסבב את חומות העיר. שטחי הגינות והפרדסים הכתיבו את התפתחות העיר ואת קביעת רשת הדרכים העירונית.

במאה ה-20 הבנייה המסיבית מחוץ לגבולות העיר ההיסטורית צפונה, לכיוון תל אביב, ומזרחה ומערבה, מחקו למעשה את תבנית הנוף הירוקה והעלימו אותה תחת מגדלי המגורים והתעשייה.
לאחר עבודת סקר מקיפה של מחלקת השימור ומחקר שערכו ד”ר אבי ששון ואדר’ טל קציר, בו נסקרו כל בתי הבאר בתל אביב (כ-100 בתי באר), הוועדה המקומית דנה ב-6 ביוני 2012 והמליצה לוועדה המחוזית על פרסום הודעה בדבר הכנת תכנית לפי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה לבחינת שימור 32 בתי באר ולתיעוד 11 בתי באר נוספים. כמו כן, קבעה תנאים להוצאת היתרי בנייה בבתי באר אלו על פי סעיף 78. במהלך תקופת הפרסום, צוותי התכנון באגף תכנון העיר בחנו את כל רשימת בתי הבאר אשר המחוז קבע, ובחינת הטיפול בבתי הבאר נעשתה במספר מהלכים מקבילים.

הבייארה של מוסאי, בו ביקרתי, נמצא בין המתחמים הישנים שאושרו לשימור. לא ברור מתי יתחיל תהליך השימור של המקום, ואיך ימשיכו עבודות נת”ע ומחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב בנושאי מסילת הרכבת, שבילי אופניים וכבישים חדשים המתוכננים להיסלל באזור. חשוב מאוד לתקצב את השימור ולהתחיל בו למען שמירה על ההיסטריה היפואית.

תצלומים: המחבר



חלק מהתעלה שהוליכה מים להשקיית עצי הפרדס המקומי בתעלות השקייה.
בור מים ובריכת אגירה. בפינה נמצאת משאבה ידנית ששאבה מים מהבור לתעלות ההשקיה של עצי ההדר בפרדס.
------------ אהבתם - שתפו -----------