כיכר החטופים – מרחב של מחאה יצירתית

הטראומה הלאומית מאירועי השבעה באוקטובר 2023 והמציאות הכואבת, בה חטופים נמצאו בשבי, ומלחמה שהמשיכה להרחיב את מעגל השכול, באו לביטוי בהפגנות, בתפילות ובאמנות מחאה. מיצבים, מיצגים, כרזות ופסלים נוצרו והוצגו בכיכר במטרה להביא לשינוי.
למצגת

“כיכר התזמורת” – מפרדס טמפלרי לרחבת מחאות

“כיכר התזמורת” המוכרת גם בשם “כיכר הבימה”, הייתה בעבר פרדס בבעלות טמפלרית, כיום היא מרחב התכנסות למחאות ולהפגנות. הראשונה שבהן הייתה המחאה החברתית, שהחלה במאי 2011 וכוונה בעיקר נגד מחירי הדיור. במהלכה הוקמה עיר אוהלים מהכיכר דרומה לתוך שדרות רוטשילד.
למצגת

כיכר המייסדים בפתח תקוה

כאשר ב־1937 המושבה פתח תקוה קיבלה מעמד של עיר, הכיכר הייתה המקום בו נאספו בבוקר פועלי חקלאות, מחפשי עבודה. בשעות הערב ובימי שבת וחג היא שימשה מרכז להתכנסות חברתית, אז הנעימה תזמורת בשם “כינור ציון” את שהותם של המבקרים בכיכר.
למצגת

כיכרות תל אביב שנעלמו, נותר רק השם

בשטח העירוני שמדרום לירקון וממערב לאיילון מצויות 30 כיכרות. עשר מהן נותרו בשמן בלבד. כיכרות שהיו מקום הכינוס המרכזי בעיר ונערכו בהן אסיפות, הפגנות, תהלוכות עצמאות וחגיגות פורים, נעלמו עם המשך הפיתוח העירוני ושלל צרכים ואילוצים, נכונים או מוטעים לתקופתם.
למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

אמות המים שאפשרו את הרחבת ההתיישבות בעמק הירדן

ב-1931 תכנן שמחה בלאס, מהנדס המים העיקרי להתיישבות העובדת, את מפעל המים הראשון בעמק הירדן לקיבוצים בית זרע ודגניה ב’. המים נשאבו מנהר הירדן במשאבות, הועלו אל ראש תעלה פתוחה וממנה זרמו אל שדות הקיבוצים. מפעל זה, שכונה “האמה המשותפת”, הפחית את עלות המים והגדיל את כמותם ובכך איפשר את הקמת קיבוץ אפיקים. בעקבותיו הוקמו שתי אמות מים נוספות.
למצגת

גשרים וטחנות מים בירקון

כבר בתקופה הרומית נבנתה טחנת קמח, שהשתמשה במי הירקון, אשר נאגרו באמצעות סכר, להנעת אבני הריחיים. טחנת אבו רבאח, הגדולה שבין טחנות המים, פעלה בשיאה לפני מלחמת העולם הראשונה באמצעות שתי טורבינות מתכת, אחת שימשה לשאיבת מים להשקיית פרדסים והשנייה הפעילה שבעה זוגות אבני ריחיים, שהפיקו מאות ק”ג קמח לשעה.
למצגת

צילום רכוב על אופניים על גדות הירקון

טחנת המים אבו רבאח בפארק הירקון, צילום רכוב: רם אגמון
לסרטון

מפה אינטראקטיבית ירקון מזרח

הקלקה על הצלמיות לאורך המסלול מציגה מידע על האתרים
למפה

אמת מים בזכרון יעקב שהובילה מי שתייה מבאר לבריכת אגירה, בריכת בנימין

בביקורו הראשון של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד במושבה הוא הבחין שתושביה סובלים ממצוקת מחסור במי שתייה. התושבים נאלצו להוביל את המים מהמעיין בחביות שהועמסו על עגלות. בתום הביקור החליט הברון להקים בריכה לאגירת מים, שממנה הם יוזרמו לבתים. בשנת 1897 נחפרה באר ממנה נשאבו המים ונדחפו במעלה ההר בצינור ברזל אל אמת מים שהובילה לבריכה.
למצגת

כך שיפצו העותמאנים את אמת המים התחתונה לירושלים

לקראת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל בשנת 1898 ולכבוד יום הולדתו של הסולטן עבדול חמיד, החליט השלטון העותמאני לשקם את אמת המים התחתונה מבריכות שלמה לירושלים. למרות הרצון לחנוך את האמה המשופצת לקראת ביקור הקיסר, הדבר יצא לפועל רק ב-1902, כארבע שנים לאחר הביקור.
לפודקאסט

עצי מורשת ועצים קדושים

עצי ענק מעוררים פליאה בקרב בני אדם בגלל התנשאותם לשמיים, יכולתם להתחדש ותוחלת חייהם המופלגת. תרבויות שונות מקדשות עצים כחלק ממכלול קדוש. העצים הקדושים משמשים לפולחן ולסגידה, לעיתים תוך שותפות בין-דתית. איסור חברתי ותרבותי שחל על פגיעה בהם, שומר עליהם ומאפשר את התחדשותם.
למצגת

סיפוריהם של עצי מורשת בתל אביב-יפו

עצי מורשת הם עצים ותיקים שמלווים את תולדות המקום. מרביתם הוקפו בכבישים ובבנינים, היו בניהם מי שעברו שיפוץ כירורגי שיקומי, והיו מי שהפכו לעץ אגדות שכונתי, שניצב כעד להתרחשויות היסטוריות. עץ שנטוע במקומו מעל מאה שנים ומאז מאפשר לתושבי המקום להנות מצילו ומיופיו.
למצגת

שירת הוושינגטוניות

מסע אישי בשדרות ירושלים ביפו בעקבות צלמיה, מ־1915 ועד ימינו, אשר מספרים סיפור מרתק בתולדות יפו היהודית והערבית. ברבים מהתצלומים נמצאים עצי הוושינגטוניה, שנטעו תלמידי בית הספר החקלאי “מקווה ישראל” לכבוד המושל העות’מאני ג’מאל פשה, בשדרה שנקראה אז על שמו והפכה ב־1917, עם כניסת הבריטים, ל־”קינג ג’ורג’ אבניו”.
למצגת

מי נטע את עצי השקמים ברחוב המלך ג’ורג’?

גילו של עץ השקמה הקשיש ביותר בתל אביב-יפו נאמד בכמאתיים שנה. הוא נמצא ביפו, ברחוב בעל השם הבלתי אפשרי ציהתל”י, אלו הם ראשי התיבות הפותחות את הפיוט “ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך”, שחיבר יהודה הלוי לפני יותר מ־950 שנה. השקמים ניטעו לאורך הדרך מסומייל ליפו.
למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

ארפד גוט – מהנדס בניין וגשרים ו”מלך מגדלי המים”
בארץ ישראל

ארפד גוט, מומחה לקונסטרוקציות בטון, ברזל ופלדה, הגיע לא”י ב-1921. גוט אחראי לבניית עשרות מבנים ציבוריים, ביניהם: הטחנות הגדולות בחיפה, מפעלי המלט “נשר”, בית המדידות הבריטי (כיום, מרכז מיפוי ישראל), מגדלי מים ייחודיים ומערכת הביוב התת קרקעית של תל אביב.
למצגת

גוטליב שומאכר – המהנדס הטמפלרי שהגיע לארץ הקודש לקדם את הגאולה הנוצרית ותכנן את יקבי ראשון לציון

גוטליב שומאכר, מהנדס, קרטוגרף וארכיאולוג, עסק במיפוי ארץ הקודש ומונה למהנדס המחוז של עכו בשלהי השלטון העות’מאני. הוא תכנן את גשר הרכבת על נחל הקישון, את מתחם המוסקוביה בנצרת העתיקה (כיום בניין המשטרה), את בית החולים של המיסיון הסקוטי בטבריה, ופיקח על בניית מתחם אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים.
לבקשת הברון רוטשילד תכנן את יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב.
למצגת

ברוך קטינקא – המהנדס הראשי של הרכבת החיג’זית וממקימי חברת הבנייה “אלבינא, דוניה וקטינקא”

המהנדס ברוך קטינקא וחברת הבנייה שבבעלותו זכו במכרזים לבניית הפרויקטים הגדולים בירושלים המנדטורית, ביניהם: מתחם ימק”א, מלון “פאלאס”, בית הדואר המרכזי, שדות תעופה ומחנות צבא. במקביל עסק קטינקא בבניית “סליקים” להסתרת נשק ובתיקון נשק כחבר בארגון “ההגנה”.
למצגת

שמחה בלאס – המהנדס שהביא מים לנגב

ביולי 1939 הִגיש מהנדס המים של חברת “מקורות”, שמחה בלאס, תוכנית “פנטסטית” ראשונה להשקיית הנגב הצפוני.
הנחת צינור המים הראשון ליישובי הנגב, שתיכנן וניהל מקצועית, היה גורם מכריע בסיפוח הנגב למדינה היהודית.
למצגת

מה זה אנטיליה?

התשובה בסרטון אנימציה קצר

לסרטון

ליאון שטיין – ממבשרי המהפכה התעשייתית בא”י
בשלהי המאה ה-19

המהנדס ליאון שטיין היה ממבשרי המהפכה התעשייתית בארץ בשלהי המאה ה-19. במפעל המתכות שלו, הוא פיתח שכלולים,
שהגדילו את כושר שאיבת המים מבארות ותרם בכך לשגשוג הכלכלי של ענף הפרדסנות.
לפודקאסט

מלכת ה”עיר הלבנה”, האדריכלית ג’ניה אוורבוך

רבים מבנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב תוכננו בידי ג’ניה אוורבוך. כיכר צינה דיזנגוף, שנחנכה ב-1938, היא הידועה בעבודותיה.
הכיכר הפכה לעוגן עירוני מרכזי, סביבה הוקמו בתי קולנוע, בתי קפה, חנויות ופנסיונים.
למצגת

אישה לבדה על הר כנען

שרה לוי, ציונית עתירת ממון מסינגפור, רכשה בשנת 1933 קרקע בהר כנען במטרה לבנות עליה שכונה מודרנית,
שתמשוך אומנים ותיירים ותחזק את היישוב בצפת. כיום נקראת השכונה על שמה “קריית שרה”.
למצגת

ב-1923 הקימו שמונה נשים בראשות חנה מייזל את משק הפועלות הראשון בשכונת בורוכוב בגבעתיים

משק הפועלות הכשיר חלוצות לעבודה בחקלאות. חנה מייזל־שוחט, האגרונומית הראשונה בארץ ישראל, ומחלוצות העלייה השנייה,
הגתה את רעיון ההכשרה החקלאית לבנות בארץ והחלה ביישומו כשהקימה ב-1908 את “חוות העלמות” בכנרת.
למצגת

שרה עזריהו ממייסדות “התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל” ב-1920

שרה עזריהו הייתה פעילה ציונית ממקימי אחוזת בית בתל אביב, פמיניסטית ולוחמת למען זכות בחירה לנשים.
שרה וחברותיה דרשו שנשים תוכלנה לבחור ולהיבחר למוסדות הישוב, למרות התנגדות הרבנים.
למצגת

עליית הנוער – מפעל ההצלה שניהלו רֶחָה פְרַיֶאר והנרייאטה סאלד

המפעל הציוני, שבזכותו ניצלו עשרות אלפי נערים יהודיים מהשואה נוסד על ידי רחה פריאר. אך לאחר עלייתו של היטלר לשלטון,
העבירו המוסדות הציוניים את מפעל ההצלה לאחריותה של הנרייטה סאלד, שמונתה לראש הלשכה לעליית הנוער.
למצגת

רֶחָה פְרַיֶאר הסיפור שלא יאמן

לפודקאסט
חלק א
חלק ב

ד”ר הלנה כגן הרופאה הראשונה בארץ ישראל

הלנה כגן שהתמחתה ברפואת ילדים בשוויץ התקשתה, כאישה, לקבל רישיון רופא בארץ ישראל העותמנית. ד”ר כגן יזמה הקמת מעון לתינוקות עזובים בירושלים,
ניהלה את “בית התינוק” בעיר העתיקה, והחל מ-1936 הקימה וניהלה את מחלקת הילדים בבית החולים “ביקור חולים”.
למצגת

הכיכר נעלמה – נותר רק השם

פעם היו 30 כיכרות בשטח העירוני שמדרום לירקון וממערב לאיילון. הן שימשו את תושבי תל אביב לפעילויות שונות.
10 מהן נעלמו פיסית, נותר רק שמן.
למצגת

הפביליון הנעלם – סוכת התזמורת בשדרות ירושלים ביפו

ביתני תזמורת כמו זה שהוקם בשדרה ביפו, הוקמו ברחבי אירופה ובמזרח התיכון במאה ה-19.
ניגנו בהן מוזיקה קלה, אופרטות וקטעי ריקוד מכל מיני מקורות.
למצגת

תפוזי יפו ותום עידן הפרדסנות הישראלית

ב-1855 הקים משה מונטיפיורי את הפרדס היהודי הראשון מצפון-מזרח ליפו. עידן הפרדסנות הישראלית, המזוהה עם יפו, הסתיים ב-2002 כשהמועצה לשיווק פרי הדר החלה למכור ברחבי העולם את הזיכיון לשיווק תפוזים, תחת שם המותג הישראלי JAFFA (“ג’אפה”).
למצגת

המותג ‘תפוזי ג׳אפה’ – סיפור של שיתוף פעולה יהודי-ערבי עד 1948

גלגולו של המותג מתחיל אצל הטמפלרים בשנות ה-70 של המאה ה-19. ‘תפוזי ג’אפה’ הוא שמו המסחרי של זן ה’שמוטי’.
הענף התאפיין בשיתופי פעולה רבים בין פרדסנים ערבים ליהודים בתחומים של שיווק הפרי, בתערוכות חקלאיות משותפות,
במימון ובהעברה הדדית של ידע.
לסקירה

בית אבו ג’בן – הפרדסן וגנו

מול מכון וולקני, הקים העשיר היפואי זוהדי אפנדי אבו ג׳בן, בשנת 1930, את בית אחוזתו, שצפה על פרדסיו, באזור בית דג׳אן.
בית המידות שכונה “הארמון” פוצץ ב- 1948. מגן הארמון שהוזנח, נותרו שרידי החצר המפוארת, שבילים, ריצופים שונים ובריכות המים.
לסקירה

לאן נעלמו חומות העיר הרומית העתיקה טבריה

חומותיה והריסותיה של טבריה הרומית עמדו בשיממון כמעט אלפיים שנים. רשות העתיקות ועיריית טבריה הסכימו לוותר על חלק ניכר משטח העיר הרומית והפכו אותה לפארק ציבורי. השטח שנותר לחפירות ולשימור הוא השטח הצפוני, שבו אמורים להיות מבני הציבור היהודיים, מבנה הסנהדרין, השוק היהודי ועוד.
למצגת

צלמי השדרה ביפו משמרים רצף תרבותי והיסטורי

תצלומי העבר של שדרות ירושלים ביפו, יש בהם כדי לייצר את הרצף ההכרחי להבנת סיפורו המפואר של המקום, שחלקים ממנו אינם קיימים עוד.

התצלומים משמרים זיכרון של סמלי תרבות ועוגנים היסטוריים, שנעקרו מהמקום או הוזנחו אך השאירו את חותמם על הקיים.
למצגת

מסע אישי בעקבות צלמי השדרה מ-1915 עד ימינו

מאז שניטעו עצי הוושינגטוניה ב”שדרות ג’מאל פאשה” ביפו ב-1915, הפכה השדרה ל”שדרות המלך ג’ורג” ואחר כך ל”שדרות ירושלים”.
חילופי השלטון לא איימו על עצי השדרה עד להקמת הרכבת הקלה.
מאבק עיקש של תושבים וארגוני סביבה הציל את הסמל של השדרה.
למצגת

זולטן קלוגר, הצלם שעיצב את האידיאל הציוני בהתגשמותו

הצלם, זולטן קלוגר, יצר שלל דימויים חזותיים בשירות הקרנות הלאומיות. התצלומים מציגים את האידיאל הציוני
בהתגשמותו: חלוצים צעירים וחסונים יוצאים ברינה אל השדות, בונים את המולדת וגם מגינים עליה.
למצגת

פליקס בונפיס, בעל סטודיו לצילום בביירות, תיעד את ארץ ישראל בשלהי השלטון העות’מאני

כשנולד פליקס בונפיס בצרפת, ב-1831, היה הצילום המצאה חדשנית אבל כשהלך לעולמו ב-1885 הוא השאיר מאחוריו
אוצר של תצלומים מרחבי המזרח התיכון ומארץ ישראל, שנשקפת בעזבונו כארץ צחיחה, מאובקת וענייה.
למצגת

אלבומי תמונות נבחרות

תמונות נבחרות שתרמו הצלמים/ות ל”פיקיוויקי”, מאגר שיתופי לתמונות דיגיטליות של ישראל.
המאגר מופעל על ידי מתנדבי “אבני מורשת” ועומד לרשות הציבור לשימוש חופשי.

אלבום יפו בנמל

לצפייה

אלבום צפת – לגור בתוך צילום

לצפייה

אסם הירקות של המדינה נמצא במדבר – איך זה יתכן?

כ-70% מהירקות בישראל גדלים ביישובי העוטף בנגב, אזור שהיה מדבר צחיח עד שהוכח שאפשר אחרת.
למצגת

איך נולד מושב העובדים?

ב-1919 נולד מושב העובדים כפר מל”ל, שנתיים לפני “נהלל”, שמחזיק בתואר “מושב העובדים הראשון בארץ ישראל”.
למצגת

בריכת הארזים, אתר מורשת חקלאית דרוזית ביאנוח

בריכת הארזים ביאנוח משמרת את מסורת גידול הטבק בכפר. הבריכה שימשה לאגירת גשמים, להשקיית גידולי הטבק ולמפגש חברתי.
למצגת

ניסיונות ההתיישבות הראשונים בעמק יזרעאל – תקופת הקבוצות

ב-1919 הוּחכּרה חצר מרחביה לשתי קבוצות מעבר, שפיתחו את ענפי המשק החקלאי עד שקם קיבוץ “השומר הצעיר מרחביה”. מגדל ה”סילו” (ההחמצה) הראשון בארץ, שאיפשר לקיים רפת מניבה, ניבנה לניסיון בתקופת הקבוצות.
למצגת

אזור התעשייה “עטרות” בצפון ירושלים היה מושב עובדים חקלאי

מושב העובדים החקלאי “עטרות” הוקם על אדמה שרכשה חברת “הכשרת היישוב” מצפון לירושלים, שם נמכרה תוצרתו עד שחרב במלחמת העצמאות.
למצגת

“יום אחד בדגניה”- סרט תעודי קצר, 1937 (15 דקות)

סרט צבעוני המתאר יום בדגניה, אם הקבוצות שנוסדה ב-1910 בדרום ים כנרת.
לסרטון

הסיפור המלא על קבוצת דגניה, חלק א’

כיצד נרכשו אדמות אום ג’וני עליהן קמה הקבוצה הראשונה
לפודקאסט

מאגר רקעים לתצוגה במחשב

להורדה חופשית
לצפייה