אסופה מס’ 017, ספט’ 2024
“מִקְדָּשׁ מְעַט”: לכל בית כנסת יש שם וסגנון וקווי אופי שהקנו לו מייסדיו ומתפלליו
בית הכנסת הגדול “אהל שרה” ברחובות
בית הכנסת “אהל שרה” נחנך ב- 1905 ונקרא על שם אם הנדבנית שתרמה לבנייתו. חלל בית הכנסת תוכנן בהשראת בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, כאשר שתי שורות עמודים מחלקות את האולם לאורכו לשלוש סיטראות (אגפים) והתקרה שמעל הסיטראה האמצעית קעורה. למצגתבית הכנסת הספרדי בימין משה בירושלים
את העיצוב הראשוני של בית הכנסת הספרדי יצרו משפחות מייסדי השכונה, רובן ספרדיות, אוכלוסייה ירושלמית ותיקה שהקימה את בית הכנסת בדמותה. היום, בית הכנסת הוא סוכן זיכרון לשכונה, מוקד לזהות וגם לתהיות ביחס לתהליך השימור שנכפה על השכונה. למצגתבית הכנסת הגדול במזכרת בתיה
בשנת תרפ”ה (1925) ערך הברון רוטשילד את ביקורו האחרון בארץ ישראל בלוויית אשתו אדלהד–עדה. עקב בריאותו הרופפת של הברון הגיעה אשתו בגפה למזכרת בתיה והחליטה לנדב תרומה לבנייתו של בית הכנסת. בשנת 2022 הסתיים תהליך שימור שבמסגרתו נחשפו ושוחזרו ציורי הקיר המקוריים שהיו על כותלי בית הכנסת. למצגתבית הכנסת הקראי ברמלה
בבית הכנסת הקראי אין כיסאות ושולחנות. מתפללים בו שתי תפילות ביום ולפני התפילה חולצים נעליים, כפי שנאמר למשה במעמד הסנה וליהושע לפני כיבוש יריחו. כיסוי ראש נהוג לשני המגדרים, רק בבית הכנסת, וחל בכל גיל. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות. לסקירה
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ