אסופה-016

שערי מורשת במרחב תל אביב-יפו

שער מורשת הוא שער בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית, או חינוכית אשר יש חשיבות בשמירתו עבור הדורות הבאים. אחד משערי המורשת ביפו הוא שער ירושלים, ממנו יצאה הדרך לירושלים, ועד שנת 1869 היה השער היבשתי היחיד בחומת העיר יפו. מחוץ לשער וסביבו התנהלו שוקי העיר. למצגת

שער יפו בחומת ירושלים

בשלהי ימי השלטון העות’מני, התנוסס מגדל שעון מפואר, מעל מבנה שער יפו בירושלים. על מבנה השער נשען בית הדואר העות’מני וברחבה ניצב ‘סביל’ (מזרקת שתייה). ב-1912 נוסף אליהם מגדל עם צריח בנוי מעץ ומצופה פח, שבתוכו הציגו ומכרו מוצרי אומנות תוצרת “בצלאל”. כל אלו סולקו מהשער בהוראת המושל הצבאי הבריטי, סטורס, שהביא את בשורת השימור לירושלים. למצגת

שער הכניסה המקורי לשוק הכרם לשעבר

ב-1920 נחנך שוק לפירות וירקות בשולי כרם התימנים. הדוחק והצפיפות הביאו את העירייה לסגור את השוק. במקומו הוקם שוק גדול ומסודר יותר, שוק הכרמל. מהשוק המקורי נותר רק שער הכניסה המקומר, שמעליו שלט יצוק כתבליט בטון, עליו נכתב “שוק לירקות”. למצגת

שער ביה”ס אליאנס תורה ומלאכה בחזית בנין “מרכז כלל” בירושלים

בית הספר אליאנס, כל ישראל חברים, נפתח ברחוב יפו בירושלים ב-1882. כמקובל ברשת כי”ח שנוסדה בצרפת, ביה”ס הציע לתלמידיו ללמוד מלאכות שיוכלו לפרנס אותם, בנוסף ללימודי מדעים, עברית ומסורת ישראל. מבנה בית הספר המקורי נהרס לטובת הקמת בנין “מרכז כלל”. רק השער נותר ממנו. למצגת