Category: אסופה

לודויפול, השכונה הסמויה ביותר בתל אביב

שכונת לודויפול הוקמה בין שכונת שפירא במערב, לבין שכונת התקווה במזרח. המקום מבודד כל כך שגם תושבי שכונת שפירא אינם מכירים אותו ואינם כוללים אותו כחלק מההיסטוריה השכונתית. הבתים שהחלו להיבנות משנות ה-1950 הם צמודי-קרקע ומשקפים רוח מקום שהייתה אופיינית לשני העשורים הראשונים למדינה.
למצגת

שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל איננה עוד

שכונת עזרא ההיסטורית ברחובות, אינה קיימת עוד. היא הפכה לרחוב הנושא כיום את השם “עזרא”. זהו רחוב שוקק חיים במרכז העיר רחובות אך תחילתם של דברי ימי הרחוב היו שונים לחלוטין.
למצגת

סכנאת יפו -שכונות שהקימו פלחים מצריים סביב יפו בשנות 1831 – 1841

בעשור ששליט מצרים מוחמד עלי שלט בארץ ישראל הגיעו לאזור יפו פלחים ממצרים. במפת האדריכל הגרמני טמפלרי, תיאודור זנדל, משנת 1878, נמנים 12 סכנאת (שכונות) סביב יפו. בחלקן, חרף התוספות והשיפוצים, ניתן לחוש ברוח המקום של הסכנאה המקורית.
למצגת

המעברות – שיכונים זמניים לעולים חדשים 1950 – 1960

בחודש מאי 1950 הוקמה ה”מעברה” הראשונה בהרי ירושלים על מורדות נחל כסלון, עבור עולים אשר יעסקו בנטיעות בהרי ירושלים. העיתונות בישרה על המושג החדש “מעברה”. הקמת המעברות כללה אוהלים,ּ בדֹונים, פחֹונים וצריפים למגורים מתוך כוונה שהם יהיו ארעיים בלבד. בסוף שנת 1951 הגיע מספר המתגוררים במעברות ל- 220,000 נפש.
למצגת

סינמה מעברות

מבחר כתבות מ”יומני הקולנוע” משנות 1950 שצולמו במעברות לסרטונים.
ליומני הקולנוע

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

מגדלור

אלומות אור ששולח המגדלור, מהוות סימנים מוסכמים המאפשרים לימאים לזהות את מיקומם ביחס ליבשה. קדמו למגדלורים משואות אור לאיתות, שנראו למרחוק. התרחבות השימוש באמצעי הניווט הלווייני הביאה להפסקת פעילותם של רבים מהמגדלורים, שהפכו לאתרי תיירות ואתרי מורשת.
למצגת

מגדל תבואה

בשנות ה-1950 וה-1960 נבנו ביישובים חקלאיים רבים מגדלים מבטון לאחסון גרעיני תבואה. בכמה מהיישובים שבהם המגדלים היו המבנים הגבוהים ביותר, הותקנה בראשם חנוכייה. רבים ממגדלים אלה כבר אינם בשימוש. כמה מהם זכו למעמד של אתרים לשימור, ואחרים שינו שימוש ונשמרו ע”י היישוב שבו הוקמו.
למצגת

מגדל פעמונים

מגדלי פעמונים התפתחו מאמצע ימי הביניים ושימשו לתקשורת חיונית עם תושבי העיר. הפעמון צלצל על מנת להורות על השעה, לקרוא למאמינים לתפילה, לציין יום חג, להודיע על אירוע חשוב כמו חתונה או לוויה, לנגן מנגינה או להתריע על שריפה.
למצגת

מגדל מים

ריבוי מגדלי המים בהתיישבות של טרום המדינה הביא לכך שמגדל המים הפך לסמל עבורה, משקל נגד למסגד המסמל את ההתיישבות הערבית. מגדל המים נכלל בסמליל (לוגו) של למעלה משישים יישובים ושל מספר מועצות אזוריות. בכמה ממגדלי המים, עמדות השמירה על הגג מוגנו בבטון והוכנו להן חרכי תצפית וירי.
למצגת

מגדל שעון

שבעה מגדלי שעון הקים השולטן העותמני עבדול חמיד השני בארץ ישראל. שישה מהם קיימים עד היום. מגדל השעון ביפו הוקם בשנת 1900 לכבוד יום השנה ה-25 לעלייתו לשלטון. במגדל הותקנו שני שעונים, ובקומה השנייה נחקק החותם של הסולטן עבדול חמיד השני בארבעת צדדי המבנה.
לקפסולת מורשת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

שרה לוי-תנאי – אומנית רב תחומית

היא לא הייתה רקדנית ולא באה מעולם המחול, ועם זאת היא יצרה תנועה ומחולות וגם כתבה, הלחינה וביימה. למרות התנאים הקשים בהן גדלה, שרה לוי-תנאי הייתה כוריאוגרפית, משוררת, מלחינה, שחקנית וכותבת, ששילבה מזרח ומערב ביצירתה ומייסדת “תיאטרון מחול ענבל”.
למצגת

ציונה תג’ר – מראשוני המודרניסטים באומנות הישראלית, יוצרי ה”ציור הארץ ישראלי” החדש

הציור היה מרכז חייה או כפי שהעידה על עצמה: “הציור בא לי במקום תפילה, הרגשתי היא שאין לי זכות קיום בלעדיו”. ציונה התפרנסה מציוריה בתקופה שמיעוט נשים עסק באומנות והייתה ממקימי קריית האומנים בצפת.
למצגת

שולה כהן קישיק – “הפנינה מביירות”

עקרת בית מביירות, אם לחמישה ילדים,”גייסה את עצמה” ב-1947 לכוחות הביטחון הישראליים כשהיא בהריון עם ילדה השישי. היא לא קיבלה כל הכשרה, אך תעוזה, תבונה ותחכום היו לה בשפע, ובנוסף, כריזמה למכביר.
למצגת

טובה סנהדראי – האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת

סנהדראי היתה בין מקימות ארגון “אמונה” והארגון הראשון לשירות לאומי לבנות. היא נאבקה לא רק לשחרור האִישה הדתייה אלא גם נגד הדעות הקדומות על מקומה של האִישה הדתייה במטבח או בפעולות צדקה.
למצגת

אמות המים שאפשרו את הרחבת ההתיישבות בעמק הירדן

ב-1931 תכנן שמחה בלאס, מהנדס המים העיקרי להתיישבות העובדת, את מפעל המים הראשון בעמק הירדן לקיבוצים בית זרע ודגניה ב’. המים נשאבו מנהר הירדן במשאבות, הועלו אל ראש תעלה פתוחה וממנה זרמו אל שדות הקיבוצים. מפעל זה, שכונה “האמה המשותפת”, הפחית את עלות המים והגדיל את כמותם ובכך איפשר את הקמת קיבוץ אפיקים. בעקבותיו הוקמו שתי אמות מים נוספות.
למצגת

גשרים וטחנות מים בירקון

כבר בתקופה הרומית נבנתה טחנת קמח, שהשתמשה במי הירקון, אשר נאגרו באמצעות סכר, להנעת אבני הריחיים. טחנת אבו רבאח, הגדולה שבין טחנות המים, פעלה בשיאה לפני מלחמת העולם הראשונה באמצעות שתי טורבינות מתכת, אחת שימשה לשאיבת מים להשקיית פרדסים והשנייה הפעילה שבעה זוגות אבני ריחיים, שהפיקו מאות ק”ג קמח לשעה.
למצגת

צילום רכוב על אופניים על גדות הירקון

טחנת המים אבו רבאח בפארק הירקון, צילום רכוב: רם אגמון
לסרטון

מפה אינטראקטיבית ירקון מזרח

הקלקה על הצלמיות לאורך המסלול מציגה מידע על האתרים
למפה

אמת מים בזכרון יעקב שהובילה מי שתייה מבאר לבריכת אגירה, בריכת בנימין

בביקורו הראשון של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד במושבה הוא הבחין שתושביה סובלים ממצוקת מחסור במי שתייה. התושבים נאלצו להוביל את המים מהמעיין בחביות שהועמסו על עגלות. בתום הביקור החליט הברון להקים בריכה לאגירת מים, שממנה הם יוזרמו לבתים. בשנת 1897 נחפרה באר ממנה נשאבו המים ונדחפו במעלה ההר בצינור ברזל אל אמת מים שהובילה לבריכה.
למצגת

כך שיפצו העותמאנים את אמת המים התחתונה לירושלים

לקראת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל בשנת 1898 ולכבוד יום הולדתו של הסולטן עבדול חמיד, החליט השלטון העותמאני לשקם את אמת המים התחתונה מבריכות שלמה לירושלים. למרות הרצון לחנוך את האמה המשופצת לקראת ביקור הקיסר, הדבר יצא לפועל רק ב-1902, כארבע שנים לאחר הביקור.
לפודקאסט

היווצרות ספונטאנית של אתרי מורשת בעוטף עזה

מאז 7 באוקטובר הפך חניון רעים, אתר מסיבת “נובה”, למוקד עלייה לרגל. רבים מגיעים לשם בכל יום להניח זרים, לזכור את הנרצחים ולבכות. נדמה כי היווצרותו של האתר החלה עם הצבת תמונות הנרצחים במקום. תמונותיהם של מאות הנרצחים שימשו כ”קהל” לארבעה תקליטנים ידועים שניגנו במקום מוזיקת טראנס. גם חמ”ל התצפיתניות ממוצב נחל עוז הוא מוקד זיכרון. הורי התצפיתניות גילו סמוך אליו, גבעת תצפית על העיר עזה. ביורוקרטיה מתישה מול מוסדות רשמיים הניעה אותם לפעול בעצמם.
למצגת

חמ”ל התצפיתניות בנחל עוז

הורי התצפיתניות ממוצב נחל עוז קיבלו הבטחה, שהחמ”ל שהוצת יישמר ויהפוך לאתר מורשת, ושתוקם אנדרטה לזכר הנופלות. אלא שהחמ”ל
השרוף נמצא בתוך בסיס צבאי שהגישה אליו מוגבלת. המשפחות פוקדות את המתחם לזכרן ולמען הבטחת הנצחתן במקום.

לאלבום

עלומים

“בארות בנגב” הוא מרכז מורשת שפועל בקיבוץ עלומים ומספר את סיפורה של ההתיישבות הדתית-ציונית בנגב. המרכז כולל את מגדל המים, נקוב הכדורים של קיבוץ בארות יצחק, שזכה למעמד של אתר מורשת לאומי. ב- 7 באוקטובר 2023, פשטו 30 מחבלים על הקיבוץ ונהדפו על ידי כיתת הכוננות בת 16 תושבים. המחבלים, שלא הצליחו לחדור לאזור המגורים, פנו לרפת ,שם רצחו 23 עובדים זרים מנפאל ומתאילנד וחטפו שמונה מהם.
למצגת

כרם שלום

קיבוץ כרם שלום משתייך לקיבוץ הארצי, ונמצא בקרן הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה. סמוך אליו הוקם מעבר כרם שלום, שנועד למעבר סחורות לרפיח. ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר, פשטה חוליה של כ-20 מחבלים על הקיבוץ במטרה לבצע בו טבח ולחטוף אזרחים. חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ יחד עם שישה חיילים, הצליחו להדוף אותם ומנעו את הטבח ביישוב. מסוק קרב שהוזעק, תקף והרג כ-50 מחבלים נוספים שחדרו לקיבוץ.
למצגת

אתרי מורשת ההתיישבות והמגן בעוטף עזה

עוטף עזה הוא מרחב קרבות זרוע באתרי הנצחה ובאנדרטאות. באתרי ראשית ההתיישבות הציונית בנגב ניצבים בתי ביטחון ומגדלי מים מחוררי ירי,
סמלי נוף ציוני, שעדיין מצפה לגבול של שלום.
למצגת

עצי מורשת ועצים קדושים

עצי ענק מעוררים פליאה בקרב בני אדם בגלל התנשאותם לשמיים, יכולתם להתחדש ותוחלת חייהם המופלגת. תרבויות שונות מקדשות עצים כחלק ממכלול קדוש. העצים הקדושים משמשים לפולחן ולסגידה, לעיתים תוך שותפות בין-דתית. איסור חברתי ותרבותי שחל על פגיעה בהם, שומר עליהם ומאפשר את התחדשותם.
למצגת

סיפוריהם של עצי מורשת בתל אביב-יפו

עצי מורשת הם עצים ותיקים שמלווים את תולדות המקום. מרביתם הוקפו בכבישים ובבנינים, היו בניהם מי שעברו שיפוץ כירורגי שיקומי, והיו מי שהפכו לעץ אגדות שכונתי, שניצב כעד להתרחשויות היסטוריות. עץ שנטוע במקומו מעל מאה שנים ומאז מאפשר לתושבי המקום להנות מצילו ומיופיו.
למצגת

שירת הוושינגטוניות

מסע אישי בשדרות ירושלים ביפו בעקבות צלמיה, מ־1915 ועד ימינו, אשר מספרים סיפור מרתק בתולדות יפו היהודית והערבית. ברבים מהתצלומים נמצאים עצי הוושינגטוניה, שנטעו תלמידי בית הספר החקלאי “מקווה ישראל” לכבוד המושל העות’מאני ג’מאל פשה, בשדרה שנקראה אז על שמו והפכה ב־1917, עם כניסת הבריטים, ל־”קינג ג’ורג’ אבניו”.
למצגת

מי נטע את עצי השקמים ברחוב המלך ג’ורג’?

גילו של עץ השקמה הקשיש ביותר בתל אביב-יפו נאמד בכמאתיים שנה. הוא נמצא ביפו, ברחוב בעל השם הבלתי אפשרי ציהתל”י, אלו הם ראשי התיבות הפותחות את הפיוט “ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך”, שחיבר יהודה הלוי לפני יותר מ־950 שנה. השקמים ניטעו לאורך הדרך מסומייל ליפו.
למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

ארפד גוט – מהנדס בניין וגשרים ו”מלך מגדלי המים”
בארץ ישראל

ארפד גוט, מומחה לקונסטרוקציות בטון, ברזל ופלדה, הגיע לא”י ב-1921. גוט אחראי לבניית עשרות מבנים ציבוריים, ביניהם: הטחנות הגדולות בחיפה, מפעלי המלט “נשר”, בית המדידות הבריטי (כיום, מרכז מיפוי ישראל), מגדלי מים ייחודיים ומערכת הביוב התת קרקעית של תל אביב.
למצגת

גוטליב שומאכר – המהנדס הטמפלרי שהגיע לארץ הקודש לקדם את הגאולה הנוצרית ותכנן את יקבי ראשון לציון

גוטליב שומאכר, מהנדס, קרטוגרף וארכיאולוג, עסק במיפוי ארץ הקודש ומונה למהנדס המחוז של עכו בשלהי השלטון העות’מאני. הוא תכנן את גשר הרכבת על נחל הקישון, את מתחם המוסקוביה בנצרת העתיקה (כיום בניין המשטרה), את בית החולים של המיסיון הסקוטי בטבריה, ופיקח על בניית מתחם אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים.
לבקשת הברון רוטשילד תכנן את יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב.
למצגת

ברוך קטינקא – המהנדס הראשי של הרכבת החיג’זית וממקימי חברת הבנייה “אלבינא, דוניה וקטינקא”

המהנדס ברוך קטינקא וחברת הבנייה שבבעלותו זכו במכרזים לבניית הפרויקטים הגדולים בירושלים המנדטורית, ביניהם: מתחם ימק”א, מלון “פאלאס”, בית הדואר המרכזי, שדות תעופה ומחנות צבא. במקביל עסק קטינקא בבניית “סליקים” להסתרת נשק ובתיקון נשק כחבר בארגון “ההגנה”.
למצגת

שמחה בלאס – המהנדס שהביא מים לנגב

ביולי 1939 הִגיש מהנדס המים של חברת “מקורות”, שמחה בלאס, תוכנית “פנטסטית” ראשונה להשקיית הנגב הצפוני.
הנחת צינור המים הראשון ליישובי הנגב, שתיכנן וניהל מקצועית, היה גורם מכריע בסיפוח הנגב למדינה היהודית.
למצגת

מה זה אנטיליה?

התשובה בסרטון אנימציה קצר

לסרטון

ליאון שטיין – ממבשרי המהפכה התעשייתית בא”י
בשלהי המאה ה-19

המהנדס ליאון שטיין היה ממבשרי המהפכה התעשייתית בארץ בשלהי המאה ה-19. במפעל המתכות שלו, הוא פיתח שכלולים,
שהגדילו את כושר שאיבת המים מבארות ותרם בכך לשגשוג הכלכלי של ענף הפרדסנות.
לפודקאסט

עקבותיו של אריך מנדלסון בירושלים

אדריכל העל היהודי-גרמני, אריך מנדלסון, אחד מאבות התנועה המודרניסטית באדריכלות, הותיר בארץ חותם עמוק, למרות שהייתה רק תחנה בדרכו.
אריך מנדלסון תכנן ובנה בעיקר בירושלים והתגורר בטחנת הרוח ברחביה, אך רוחו שורה על המרכז ההיסטורי של תל אביב, שנודע כ”עיר הלבנה”.
אחת מיצירותיו המרהיבות היא בית הנשיא ויצמן ברחובות.

למצגת

אנטוניו ברלוצ’י – בנאי הכנסיות הגדול

צליינים, עולי רגל לארץ הקודש, פוקדים את הכנסיות שתכנן ובנה האדריכל ברלוצ’י ברחבי הארץ, מ- 1919 ועד ל- 1957.
ברלוצ’י תכנן ובנה את כנסיית “כל האומות” בגת שמנים, את כנסיית “ההשתנות” בראש הר תבור, את קפלת “ההלקאה” בוויה דולורוזה בירושלים, את כנסיית “הביקור” בעין כרם ועוד.
גולת הכותרת של יצירתו האדריכלית היא כנסיית “הר האושר” באיזור טבחה שליד הכינרת.
למצגת

אדריכל בתי החלומות של תל אביב הקטנה

יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר הראשון של תל אביב, שאף להפוך את תל אביב ל”אודסה הקטנה” ממנה הגיע. כאדריכל פרטי הוא תכנן מבנים מפוארים בסגנון האקלקטי, שניכר בשימוש רחב בעמודים ובפיתוחי אבן מסוגננים.
בתי המידות ששופצו ושומרו מקרינים הוד והדר על סביבתם גם בעת הזאת.
למצגת

מלכת “העיר הלבנה”

האדריכלית ג’ניה אוורבוך תכננה את כיכר דיזנגוף בתל אביב, ליבה של “העיר הלבנה”, שהוכרזה ב-2003 אתר מורשת עולמית. הצורה העגולה של הכיכר הודגשה באמצעות חזיתות קעורות סביבה.
אוורבוך זכתה במכרז לתכנון הכיכר כשהייתה בת 25 בלבד.

למצגת

קריקטורות על אדריכלות ושימור שיצר האדריכל ומורה הדרך משה שפירא

למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

“זה היה גן עדן” – נווה המדבר בעוטף

ב-7 באוקטובר 2023 נפגעו רבים מבתי קיבוץ ניר עוז, חלקם נשרפו אבל הגן הבוטני בקיבוץ נותר שלם וגם ה”נוי” חזר לפרוח אחרי החורף. קיבוץ ניר עוז נוסד ב-1957. אז, כאשר הגנן המיתולוגי רן פאוקר, כיום בן 86, הגיע לראשונה לשטח הקיבוץ הוא ראה מעט עצים, הרבה סופות חול, קרינה עזה ואבק.
כיום, בתי הקיבוץ אינם נראים מהאוויר כי העצים מכסים אותם, מצלים עליהם, ויוצרים הסוואה אקלימית.
למצגת

יישובי צינור השמפניה

הצינור שהוביל מים ליישובי הנגב לפני קום המדינה וקבע בפועל את גבולותיה
הערה: הקשה על כל נקודה במפה מציגה מידע מפורט על היישוב
למפה

שנה לטבח בעוטף, אוק’ 2023 – אוק’ 2024

תמונות מאוסף “פיקיוויקי” – מאגר התמונות החופשי של ישראל.
למצגת

העמדה הקדמית: י”א הנקודות בנגב, 29 דק’, 1976

סרט תיעודי שעוסק באחד ממבצעי ההתיישבות הגדולים טרם קום המדינה, מבצע שעיצב את גבולותיה הדרומיים של ישראל. הסרט מגולל את סיפורם של י”א הנקודות בנגב אשר הוקמו בן לילה ובחשאי במוצאי יום כיפור 1946.
לסרט

בית הכנסת הגדול “אהל שרה” ברחובות

בית הכנסת “אהל שרה” נחנך ב- 1905 ונקרא על שם אם הנדבנית שתרמה לבנייתו. חלל בית הכנסת תוכנן בהשראת בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, כאשר שתי שורות עמודים מחלקות את האולם לאורכו לשלוש סיטראות (אגפים) והתקרה שמעל הסיטראה האמצעית קעורה.
למצגת

בית הכנסת הספרדי בימין משה בירושלים

את העיצוב הראשוני של בית הכנסת הספרדי יצרו משפחות מייסדי השכונה, רובן ספרדיות, אוכלוסייה ירושלמית ותיקה שהקימה את בית הכנסת בדמותה. היום, בית הכנסת הוא סוכן זיכרון לשכונה, מוקד לזהות וגם לתהיות ביחס לתהליך השימור שנכפה על השכונה.
למצגת

בית הכנסת הגדול במזכרת בתיה

בשנת תרפ”ה (1925) ערך הברון רוטשילד את ביקורו האחרון בארץ ישראל בלוויית אשתו אדלהד–עדה. עקב בריאותו הרופפת של הברון הגיעה אשתו בגפה למזכרת בתיה והחליטה לנדב תרומה לבנייתו של בית הכנסת. בשנת 2022 הסתיים תהליך שימור שבמסגרתו נחשפו ושוחזרו ציורי הקיר המקוריים שהיו על כותלי בית הכנסת.
למצגת

בית הכנסת הקראי ברמלה

בבית הכנסת הקראי אין כיסאות ושולחנות. מתפללים בו שתי תפילות ביום ולפני התפילה חולצים נעליים, כפי שנאמר למשה במעמד הסנה וליהושע לפני כיבוש יריחו. כיסוי ראש נהוג לשני המגדרים, רק בבית הכנסת, וחל בכל גיל. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות.
לסקירה