Category: אסופה

עצי מורשת ועצים קדושים

עצי ענק מעוררים פליאה בקרב בני אדם בגלל התנשאותם לשמיים, יכולתם להתחדש ותוחלת חייהם המופלגת. תרבויות שונות מקדשות עצים כחלק ממכלול קדוש. העצים הקדושים משמשים לפולחן ולסגידה, לעיתים תוך שותפות בין-דתית. איסור חברתי ותרבותי שחל על פגיעה בהם, שומר עליהם ומאפשר את התחדשותם.
למצגת

סיפוריהם של עצי מורשת בתל אביב-יפו

עצי מורשת הם עצים ותיקים שמלווים את תולדות המקום. מרביתם הוקפו בכבישים ובבנינים, היו בניהם מי שעברו שיפוץ כירורגי שיקומי, והיו מי שהפכו לעץ אגדות שכונתי, שניצב כעד להתרחשויות היסטוריות. עץ שנטוע במקומו מעל מאה שנים ומאז מאפשר לתושבי המקום להנות מצילו ומיופיו.
למצגת

שירת הוושינגטוניות

מסע אישי בשדרות ירושלים ביפו בעקבות צלמיה, מ־1915 ועד ימינו, אשר מספרים סיפור מרתק בתולדות יפו היהודית והערבית. ברבים מהתצלומים נמצאים עצי הוושינגטוניה, שנטעו תלמידי בית הספר החקלאי “מקווה ישראל” לכבוד המושל העות’מאני ג’מאל פשה, בשדרה שנקראה אז על שמו והפכה ב־1917, עם כניסת הבריטים, ל־”קינג ג’ורג’ אבניו”.
למצגת

מי נטע את עצי השקמים ברחוב המלך ג’ורג’?

גילו של עץ השקמה הקשיש ביותר בתל אביב-יפו נאמד בכמאתיים שנה. הוא נמצא ביפו, ברחוב בעל השם הבלתי אפשרי ציהתל”י, אלו הם ראשי התיבות הפותחות את הפיוט “ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך”, שחיבר יהודה הלוי לפני יותר מ־950 שנה. השקמים ניטעו לאורך הדרך מסומייל ליפו.
למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

ארפד גוט – מהנדס בניין וגשרים ו”מלך מגדלי המים”
בארץ ישראל

ארפד גוט, מומחה לקונסטרוקציות בטון, ברזל ופלדה, הגיע לא”י ב-1921. גוט אחראי לבניית עשרות מבנים ציבוריים, ביניהם: הטחנות הגדולות בחיפה, מפעלי המלט “נשר”, בית המדידות הבריטי (כיום, מרכז מיפוי ישראל), מגדלי מים ייחודיים ומערכת הביוב התת קרקעית של תל אביב.
למצגת

גוטליב שומאכר – המהנדס הטמפלרי שהגיע לארץ הקודש לקדם את הגאולה הנוצרית ותכנן את יקבי ראשון לציון

גוטליב שומאכר, מהנדס, קרטוגרף וארכיאולוג, עסק במיפוי ארץ הקודש ומונה למהנדס המחוז של עכו בשלהי השלטון העות’מאני. הוא תכנן את גשר הרכבת על נחל הקישון, את מתחם המוסקוביה בנצרת העתיקה (כיום בניין המשטרה), את בית החולים של המיסיון הסקוטי בטבריה, ופיקח על בניית מתחם אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים.
לבקשת הברון רוטשילד תכנן את יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב.
למצגת

ברוך קטינקא – המהנדס הראשי של הרכבת החיג’זית וממקימי חברת הבנייה “אלבינא, דוניה וקטינקא”

המהנדס ברוך קטינקא וחברת הבנייה שבבעלותו זכו במכרזים לבניית הפרויקטים הגדולים בירושלים המנדטורית, ביניהם: מתחם ימק”א, מלון “פאלאס”, בית הדואר המרכזי, שדות תעופה ומחנות צבא. במקביל עסק קטינקא בבניית “סליקים” להסתרת נשק ובתיקון נשק כחבר בארגון “ההגנה”.
למצגת

שמחה בלאס – המהנדס שהביא מים לנגב

ביולי 1939 הִגיש מהנדס המים של חברת “מקורות”, שמחה בלאס, תוכנית “פנטסטית” ראשונה להשקיית הנגב הצפוני.
הנחת צינור המים הראשון ליישובי הנגב, שתיכנן וניהל מקצועית, היה גורם מכריע בסיפוח הנגב למדינה היהודית.
למצגת

מה זה אנטיליה?

התשובה בסרטון אנימציה קצר

לסרטון

ליאון שטיין – ממבשרי המהפכה התעשייתית בא”י
בשלהי המאה ה-19

המהנדס ליאון שטיין היה ממבשרי המהפכה התעשייתית בארץ בשלהי המאה ה-19. במפעל המתכות שלו, הוא פיתח שכלולים,
שהגדילו את כושר שאיבת המים מבארות ותרם בכך לשגשוג הכלכלי של ענף הפרדסנות.
לפודקאסט

עקבותיו של אריך מנדלסון בירושלים

אדריכל העל היהודי-גרמני, אריך מנדלסון, אחד מאבות התנועה המודרניסטית באדריכלות, הותיר בארץ חותם עמוק, למרות שהייתה רק תחנה בדרכו.
אריך מנדלסון תכנן ובנה בעיקר בירושלים והתגורר בטחנת הרוח ברחביה, אך רוחו שורה על המרכז ההיסטורי של תל אביב, שנודע כ”עיר הלבנה”.
אחת מיצירותיו המרהיבות היא בית הנשיא ויצמן ברחובות.

למצגת

אנטוניו ברלוצ’י – בנאי הכנסיות הגדול

צליינים, עולי רגל לארץ הקודש, פוקדים את הכנסיות שתכנן ובנה האדריכל ברלוצ’י ברחבי הארץ, מ- 1919 ועד ל- 1957.
ברלוצ’י תכנן ובנה את כנסיית “כל האומות” בגת שמנים, את כנסיית “ההשתנות” בראש הר תבור, את קפלת “ההלקאה” בוויה דולורוזה בירושלים, את כנסיית “הביקור” בעין כרם ועוד.
גולת הכותרת של יצירתו האדריכלית היא כנסיית “הר האושר” באיזור טבחה שליד הכינרת.
למצגת

אדריכל בתי החלומות של תל אביב הקטנה

יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר הראשון של תל אביב, שאף להפוך את תל אביב ל”אודסה הקטנה” ממנה הגיע. כאדריכל פרטי הוא תכנן מבנים מפוארים בסגנון האקלקטי, שניכר בשימוש רחב בעמודים ובפיתוחי אבן מסוגננים.
בתי המידות ששופצו ושומרו מקרינים הוד והדר על סביבתם גם בעת הזאת.
למצגת

מלכת “העיר הלבנה”

האדריכלית ג’ניה אוורבוך תכננה את כיכר דיזנגוף בתל אביב, ליבה של “העיר הלבנה”, שהוכרזה ב-2003 אתר מורשת עולמית. הצורה העגולה של הכיכר הודגשה באמצעות חזיתות קעורות סביבה.
אוורבוך זכתה במכרז לתכנון הכיכר כשהייתה בת 25 בלבד.

למצגת

קריקטורות על אדריכלות ושימור שיצר האדריכל ומורה הדרך משה שפירא

למצגת

קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת

בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט.
הצטרפו אלינו

“זה היה גן עדן” – נווה המדבר בעוטף

ב-7 באוקטובר 2023 נפגעו רבים מבתי קיבוץ ניר עוז, חלקם נשרפו אבל הגן הבוטני בקיבוץ נותר שלם וגם ה”נוי” חזר לפרוח אחרי החורף. קיבוץ ניר עוז נוסד ב-1957. אז, כאשר הגנן המיתולוגי רן פאוקר, כיום בן 86, הגיע לראשונה לשטח הקיבוץ הוא ראה מעט עצים, הרבה סופות חול, קרינה עזה ואבק.
כיום, בתי הקיבוץ אינם נראים מהאוויר כי העצים מכסים אותם, מצלים עליהם, ויוצרים הסוואה אקלימית.
למצגת

יישובי צינור השמפניה

הצינור שהוביל מים ליישובי הנגב לפני קום המדינה וקבע בפועל את גבולותיה
הערה: הקשה על כל נקודה במפה מציגה מידע מפורט על היישוב
למפה

שנה לטבח בעוטף, אוק’ 2023 – אוק’ 2024

תמונות מאוסף “פיקיוויקי” – מאגר התמונות החופשי של ישראל.
למצגת

העמדה הקדמית: י”א הנקודות בנגב, 29 דק’, 1976

סרט תיעודי שעוסק באחד ממבצעי ההתיישבות הגדולים טרם קום המדינה, מבצע שעיצב את גבולותיה הדרומיים של ישראל. הסרט מגולל את סיפורם של י”א הנקודות בנגב אשר הוקמו בן לילה ובחשאי במוצאי יום כיפור 1946.
לסרט

בית הכנסת הגדול “אהל שרה” ברחובות

בית הכנסת “אהל שרה” נחנך ב- 1905 ונקרא על שם אם הנדבנית שתרמה לבנייתו. חלל בית הכנסת תוכנן בהשראת בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, כאשר שתי שורות עמודים מחלקות את האולם לאורכו לשלוש סיטראות (אגפים) והתקרה שמעל הסיטראה האמצעית קעורה.
למצגת

בית הכנסת הספרדי בימין משה בירושלים

את העיצוב הראשוני של בית הכנסת הספרדי יצרו משפחות מייסדי השכונה, רובן ספרדיות, אוכלוסייה ירושלמית ותיקה שהקימה את בית הכנסת בדמותה. היום, בית הכנסת הוא סוכן זיכרון לשכונה, מוקד לזהות וגם לתהיות ביחס לתהליך השימור שנכפה על השכונה.
למצגת

בית הכנסת הגדול במזכרת בתיה

בשנת תרפ”ה (1925) ערך הברון רוטשילד את ביקורו האחרון בארץ ישראל בלוויית אשתו אדלהד–עדה. עקב בריאותו הרופפת של הברון הגיעה אשתו בגפה למזכרת בתיה והחליטה לנדב תרומה לבנייתו של בית הכנסת. בשנת 2022 הסתיים תהליך שימור שבמסגרתו נחשפו ושוחזרו ציורי הקיר המקוריים שהיו על כותלי בית הכנסת.
למצגת

בית הכנסת הקראי ברמלה

בבית הכנסת הקראי אין כיסאות ושולחנות. מתפללים בו שתי תפילות ביום ולפני התפילה חולצים נעליים, כפי שנאמר למשה במעמד הסנה וליהושע לפני כיבוש יריחו. כיסוי ראש נהוג לשני המגדרים, רק בבית הכנסת, וחל בכל גיל. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות.
לסקירה

שערי מורשת במרחב תל אביב-יפו

שער מורשת הוא שער בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית, או חינוכית אשר יש חשיבות בשמירתו עבור הדורות הבאים. אחד משערי המורשת ביפו הוא שער ירושלים, ממנו יצאה הדרך לירושלים, ועד שנת 1869 היה השער היבשתי היחיד בחומת העיר יפו. מחוץ לשער וסביבו התנהלו שוקי העיר.
למצגת

שער יפו בחומת ירושלים

בשלהי ימי השלטון העות’מני, התנוסס מגדל שעון מפואר, מעל מבנה שער יפו בירושלים. על מבנה השער נשען בית הדואר העות’מני וברחבה ניצב ‘סביל’ (מזרקת שתייה). ב-1912 נוסף אליהם מגדל עם צריח בנוי מעץ ומצופה פח, שבתוכו הציגו ומכרו מוצרי אומנות תוצרת “בצלאל”. כל אלו סולקו מהשער בהוראת המושל הצבאי הבריטי, סטורס, שהביא את בשורת השימור לירושלים.
למצגת

שער הכניסה המקורי לשוק הכרם לשעבר

ב-1920 נחנך שוק לפירות וירקות בשולי כרם התימנים. הדוחק והצפיפות הביאו את העירייה לסגור את השוק. במקומו הוקם שוק גדול ומסודר יותר, שוק הכרמל. מהשוק המקורי נותר רק שער הכניסה המקומר, שמעליו שלט יצוק כתבליט בטון, עליו נכתב “שוק לירקות”.
למצגת

שער ביה”ס אליאנס תורה ומלאכה בחזית בנין “מרכז כלל” בירושלים

בית הספר אליאנס, כל ישראל חברים, נפתח ברחוב יפו בירושלים ב-1882. כמקובל ברשת כי”ח שנוסדה בצרפת, ביה”ס הציע לתלמידיו ללמוד מלאכות שיוכלו לפרנס אותם, בנוסף ללימודי מדעים, עברית ומסורת ישראל. מבנה בית הספר המקורי נהרס לטובת הקמת בנין “מרכז כלל”. רק השער נותר ממנו.
למצגת

שלטים מספרים במתחם הביל”ויים בגדרה

במושבה גדרה, שייסדו הביל”ויים ב-1884, עדיין ניצבים בתים מקוריים וחצרות איכרים. השלטים ברחוב הביל”ויים, הם לא רק כלי עזר להתמצאות במרחב אלא אמצעי המסרה של העבר, שמנציחים את ימי הראשונים.
למצגת

שלטי רחוב מאריחי קרמיקה מעוטרים בירושלים

המושל הבריטי, סטורס, היה הראשון שהורה על שִׁיוּם [מתן שֵמות] לרחובות העיר ועל התקנתם של שלטים, שחלקם עדיין נוכחים בעיר העתיקה ובסביבתה. השִׁיוּם מייצג את יחסי הכוחות הפוליטיים, את הקדימויות האידיאולוגיות, ואת ההעדפות התרבותיות של תקופות קודמות בהיסטוריה העירונית.
למצגת

שלטי “סימני אש” – עדות היסטורית לתופעה נעלמת שהגיעה לארץ מאירופה

טרם הקמתם של שירותי הדואר הציבורי באירופה באמצע המאה ה־19, לא היו שמות לרחובות הערים ולא מספרי בתים. את בתי המבוטחים חברות הביטוח זיהו בהצבת שלטים, סימני אש, בחזיתות הבתים, אשר העידו על כך שהבית מבוטח. חברות הכבאות דאגו לכבות קודם את האש שפרצה בבתים בהם הוצב סימן אש.
למצגת

שלטי עמוד ופעמון – שימור ושחזור בתחנת הרכבת המנדטורית בלוד

בשנת 2023 החלה רכבת ישראל בתהליך שימורה ושחזורה של תחנת הרכבת המנדטורית בלוד, השוכנת בסמוך לתחנה החדשה. בימי המנדט, הייתה לוד צומת רכבות מזרח תיכוני בין חיפה למצרים. שלטים בשלוש שפות סייעו לנוסעים להתמצא בתחנה והם שוחזרו בקפדנות.
למצגת

החאנים של יפו

החאנים, פונדקי הדרך, היו פזורים ברחבי המזרח התיכון כבר מתקופות קדומות ושימשו עוברי אורח וסוחרים כמקום מנוחה והצטיידות. החאן המתועד הראשון ביפו היה אכסניה להולכי רגל יהודים בדרכם לירושלים. הוא נקרא על שם מייסדו, “חאן זונאנה” ומשמש כיום כבית כנסת ליוצאי לוב בעיר העתיקה.
למצגת

סבילים במרחב יפו

סביל בערבית, או רהט בעברית, הוא מתקן שתייה שנבנה לאורך דרכים או על קירות חיצוניים של מבני ציבור. לאחרונה שופץ אחד הסבילים המרשימים ששרדו מתקופתו של השליט העותמאני המכונה “אבו נבוט”. הסביל היה תחנת הצטיידות אחרונה לפני עזיבת מרחב יפו.
למצגת

היזם היהודי שהקים את העסק הראשון לעמילות מכס בנמל יפו

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלה להתבסס הקהילה היהודית ביפו. ב-1866 פתח חיים שמואל שמרלינג, יליד חברון, עסק לעמילות מכס בנמל, בבית המכס של השליט “אבו נבוט”. שמעו של עמיל המכס שמרלינג היגיע מעבר לים והניע את גלגלי המסחר ביפו.
למצגת

שדרות ירושלים – הווה ועבר בתמונות

שדרות ירושלים היא שדרה ארוכה החוצה את יפו. השדרה רחבת הידיים, נסללה בשלהי ימי השלטון העותמאני ונקראה שדרת ג’מאל פחה. הגיעו הבריטים, כבשו את יפו ושינו את שמה לשדרות המלך ג’ורג’. קמה מדינת ישראל והיא הפכה לשדרות ירושלים. משני צדדיה בניינים היסטוריים שמעט תשומת לב מאפשרת לגלות את יופיים האדריכלי.
למצגת

מפה אינטראקטיבית עם נקודות ציון לאורך השדרה

למפה

סיפורו של הבית של בית-הדין השרעי ביפו

בשנת 2023 החל בית הדין השרעי לפעול במשכנו שבשדרות ירושלים, בבית משפחת זיפתא, משפחת פרדסנים אמידה שעקרה ללבנון ב-1948. בשנת 2020 החליטה המדינה להחזיר את הנכס לידי הקהילה הערבית והבית עבר תהליך שימור קפדני.
למצגת

בית המוסדות הלאומיים בתקופת המנדט – פינות מסתור ו”סליקים”

בבית המוסדות הלאומיים בירושלים פעלו הנהלות הארגונים הציוניים המובילים של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי. הבית נבנה כמבצר מבטון מצופה באבן ירושלמית. במרתפיו הותקן בור מים ענק ובמקומות מסתור הותקן משדר רדיו והוכנו “סליקים”, שבהם הוחבאו מאות כלי נשק. “סליקים” הוכנו גם בתוך שולחנות הכתיבה ומאחורי ציפוי העץ של חדר הישיבות כדי להסתיר מסמכים רגישים.
למצגת

סולל בונה – מותג שהחל את דרכו כ”משרד לעבודות ציבוריות” של הסתדרות העובדים

הארכיון ההיסטורי של חברת “שיכון ובינוי” מהווה מקור חשוב להתפתחות התשתיות הציבוריות בישראל. “סולל בונה” היא הוותיקה בקבוצת “שיכון ובינוי” וביצעה חלק גדול מהתשתיות. היא נוסדה בשנת 1920 על ידי הסתדרות העובדים בשם “המשרד לעבודות ציבוריות”, ומאז 1924 היא ידועה כ”סולל בונה”.
למצגת

חברת החשמל – בראשית הקים רוטנברג את תחנת הכוח שהאירה את תל-אביב

תחנת הכוח הראשונה, שיזם והקים פנחס רוטנברג בתל אביב, החלה לפעול ביוני 1923 והפכה במהרה לסמל הקידמה וההישגים של התנועה הציונית.
בנובמבר 1923, הצטרפה עיריית יפו, שעד אז התנגדה ל”חשמל היהודי”, לציבור צרכני תחנת הכוח. אחריה חוברו לחשמל הערים פתח תקווה, ראשון לציון וגם מחנה סרפנד הבריטי.
למצגת

הבנק הציוני הראשון – בנק אנגלו פלשתינה, שהפך לאחר קום המדינה לבנק לאומי

בוועידת היסוד של “חובבי ציון” ב-1884, היציע זלמן לבונטין לייסד בנק שיסייע להתיישבות היהודית. כעבור כעשור וחצי, בשנת 1901 הזמין הרצל את לבונטין, שכיהן אז כמנהל הבנק המינסקאי למסחר, לנהל את “אוצר התיישבות היהודים” בלונדון. שם הקים לבונטין את חברת אנגלו-פלשתינה (שהפכה לבנק ומאוחר יותר לבנק לאומי) ובשנת 1903 היה למנהלו הראשון של הבנק בארץ ישראל.
לפודקאסט

מלכת ה”עיר הלבנה”, האדריכלית ג’ניה אוורבוך

רבים מבנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב תוכננו בידי ג’ניה אוורבוך. כיכר צינה דיזנגוף, שנחנכה ב-1938, היא הידועה בעבודותיה.
הכיכר הפכה לעוגן עירוני מרכזי, סביבה הוקמו בתי קולנוע, בתי קפה, חנויות ופנסיונים.
למצגת

אישה לבדה על הר כנען

שרה לוי, ציונית עתירת ממון מסינגפור, רכשה בשנת 1933 קרקע בהר כנען במטרה לבנות עליה שכונה מודרנית,
שתמשוך אומנים ותיירים ותחזק את היישוב בצפת. כיום נקראת השכונה על שמה “קריית שרה”.
למצגת

ב-1923 הקימו שמונה נשים בראשות חנה מייזל את משק הפועלות הראשון בשכונת בורוכוב בגבעתיים

משק הפועלות הכשיר חלוצות לעבודה בחקלאות. חנה מייזל־שוחט, האגרונומית הראשונה בארץ ישראל, ומחלוצות העלייה השנייה,
הגתה את רעיון ההכשרה החקלאית לבנות בארץ והחלה ביישומו כשהקימה ב-1908 את “חוות העלמות” בכנרת.
למצגת

שרה עזריהו ממייסדות “התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל” ב-1920

שרה עזריהו הייתה פעילה ציונית ממקימי אחוזת בית בתל אביב, פמיניסטית ולוחמת למען זכות בחירה לנשים.
שרה וחברותיה דרשו שנשים תוכלנה לבחור ולהיבחר למוסדות הישוב, למרות התנגדות הרבנים.
למצגת

עליית הנוער – מפעל ההצלה שניהלו רֶחָה פְרַיֶאר והנרייאטה סאלד

המפעל הציוני, שבזכותו ניצלו עשרות אלפי נערים יהודיים מהשואה נוסד על ידי רחה פריאר. אך לאחר עלייתו של היטלר לשלטון,
העבירו המוסדות הציוניים את מפעל ההצלה לאחריותה של הנרייטה סאלד, שמונתה לראש הלשכה לעליית הנוער.
למצגת

רֶחָה פְרַיֶאר הסיפור שלא יאמן

לפודקאסט
חלק א
חלק ב

ד”ר הלנה כגן הרופאה הראשונה בארץ ישראל

הלנה כגן שהתמחתה ברפואת ילדים בשוויץ התקשתה, כאישה, לקבל רישיון רופא בארץ ישראל העותמנית. ד”ר כגן יזמה הקמת מעון לתינוקות עזובים בירושלים,
ניהלה את “בית התינוק” בעיר העתיקה, והחל מ-1936 הקימה וניהלה את מחלקת הילדים בבית החולים “ביקור חולים”.
למצגת