אסופה מס’ 021, ינו’ 2025
מורשת ענפה – עצי מורשת
צילום: עוזי פז, 2014
עצי מורשת ועצים קדושים
עצי ענק מעוררים פליאה בקרב בני אדם בגלל התנשאותם לשמיים, יכולתם להתחדש ותוחלת חייהם המופלגת. תרבויות שונות מקדשות עצים כחלק ממכלול קדוש. העצים הקדושים משמשים לפולחן ולסגידה, לעיתים תוך שותפות בין-דתית. איסור חברתי ותרבותי שחל על פגיעה בהם, שומר עליהם ומאפשר את התחדשותם. למצגת
מקור: העצים של תל-אביב, פרויקט תל-אביב, 2022
סיפוריהם של עצי מורשת בתל אביב-יפו
עצי מורשת הם עצים ותיקים שמלווים את תולדות המקום. מרביתם הוקפו בכבישים ובבנינים, היו בניהם מי שעברו שיפוץ כירורגי שיקומי, והיו מי שהפכו לעץ אגדות שכונתי, שניצב כעד להתרחשויות היסטוריות. עץ שנטוע במקומו מעל מאה שנים ומאז מאפשר לתושבי המקום להנות מצילו ומיופיו. למצגת
הצילום: באדיבות “בית עמנואל”
שירת הוושינגטוניות
מסע אישי בשדרות ירושלים ביפו בעקבות צלמיה, מ־1915 ועד ימינו, אשר מספרים סיפור מרתק בתולדות יפו היהודית והערבית. ברבים מהתצלומים נמצאים עצי הוושינגטוניה, שנטעו תלמידי בית הספר החקלאי “מקווה ישראל” לכבוד המושל העות’מאני ג’מאל פשה, בשדרה שנקראה אז על שמו והפכה ב־1917, עם כניסת הבריטים, ל־”קינג ג’ורג’ אבניו”. למצגת
צילום: עיריית תל אביב-יפו
מי נטע את עצי השקמים ברחוב המלך ג’ורג’?
גילו של עץ השקמה הקשיש ביותר בתל אביב-יפו נאמד בכמאתיים שנה. הוא נמצא ביפו, ברחוב בעל השם הבלתי אפשרי ציהתל”י, אלו הם ראשי התיבות הפותחות את הפיוט “ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך”, שחיבר יהודה הלוי לפני יותר מ־950 שנה. השקמים ניטעו לאורך הדרך מסומייל ליפו. למצגת
קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת
בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט. הצטרפו אלינו
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ