שנים רבות כשאני נוסע בכביש מראשון לציון לנס ציונה, אני רואה משמאל לכביש מבנה שניראה כתחנת משטרה גדולה. בעבר המבנה היה מוקף בגדר גבוהה, ולא ידעתי מהו מה יש בו. בשנים האחרונות הבחנתי שהבניין ננטש, הוזנח, העשבים סביבו הולכים ומתרבים וקירות נהרסים.

החלטתי להיכנס דרך שער ודלת שהיו פתוחים – לצלם, לתעד, ולחקור מהו הבניין הזה, ומתי נבנה.
לפני מספר שנים פורסם בכלי התקשורת מידע לפיו ​​אגף אמו”ן (מבצעים, לוגיסטיקה ונכסים), בשיתוף אגף ההנדסה והבינוי וגורמי צה”ל, השלים את פינויו של מחנה פיקוד העורף בנס ציונה, מקום מושבה מתחילת שנות ה-90 של מפקדת מחוז המרכז. שטח המחנה, המשתרע על כ-40 דונם, הועבר לרשות מקרקעי ישראל, ובקרוב תוקם שכונה חדשה ויוקמו בשטח המפונה 12,000 מ”ר משרדים ו-2000 מ”ר של שטחי מסחר.
מחנה נס-ציונה, כמו מחנות צה”ל רבים במרכז הארץ, הוקם במקום כבסיס של שלטון המנדט הבריטי ולימים הפך למחנה צה”ל.
מבנה ה”טיגארט” – המצודה הבריטית המפורסמת במרכז המחנה – הוכרז כמבנה לשימור ויישאר חלק מהשכונה החדשה. המבנה הוקם בשולי הכפר הערבי סרפנד (צרפנד)-אל חרב.
מהי מצודת “טיגארט” ומדוע מצודות כאלה, המפוזרות ברחבי הארץ, נקראות כך?

את המידע הבא ליקטתי ברשת האינטרנט ובוויקיפדיה:
מצודות טיגארט (באנגלית: Tegart, וגם טיגרט או טיגארט), הן שרשרת מצדיות ומצודות משטרה שהוקמו בארץ ישראל ביוזמתו של הבריטי סר צ’ארלס טגארט.
המצודות הוקמו במסגרת שני מיזמים:
מיזם גדר הצפון, במהלך המרד הערבי הגדול שבמסגרתו הוקמו בשנת 1938 שבע מצדיות להגנת הארץ מפני חדירת כוחות ערביים מסוריה ומלבנון. בתקופה שלאחר תום המרד, בראשית מלחמת העולם השנייה, שימשו המצודות להגנת הארץ מפני פלישה של צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה. בשנים 1940–1941 הוקמו 55 מצודות משטרה גדולות, ברחבי הארץ, ובמלחמת העצמאות שימשו חלק מהמצודות, כמו מצודות לטרון, גשר ומצודת כ”ח, זירות של קרבות שנצרבו באתוס הציוני.

כל אחת מהמצודות מוקמה על שטח של מספר דונמים. הן הוקמו בערים חשובות, בצומתי דרכים ובנקודות אסטרטגיות ברחבי הארץ, פעלו כמפקדות וכבסיסים לכוחות משטרה.

למצודות היה סגנון אדריכלי אחיד: חזית בת שתי קומות ומשני צִדיה מגדלי שמירה ותצפית עם חרכי ירי וחומה שהקיפה חצר גדולה ומוגנת, שבה נבנו מבנים נוספים.
בכל מצודה הייתה כניסה ראשית אחת וכניסה נוספת לחצר. גנרטור שבמקום סיפק חשמל בעת הצורך. המבנה והחצר הוקפו בגדר תיל.
בתחומי התחנות נכללו מפקדות הצבא, המשטרה, הבולשת הבריטית, ה-ֿCID
(Criminal Investigation Department), חדרי מעצר ובתי משפט. כן היו בהן מוסכים לרכב צבאי ומחסני נשק.

לאחר הקמת המדינה הפכו חלק מהמצודות לתחנות של משטרת ישראל ולבתי כלא של שירות בתי הסוהר. אחדות מן התחנות נהרסו חלקית וחלקן הוטמעו במסגרת מכלול מבנים גדול יותר.

בפריסתן הארצית הפכו המצודות לחלק בלתי נפרד מנוף הארץ ומהמורשת הביטחונית שלה. חלקן הוסב ברבות הימים לאתרי הנצחה ולמוזיאונים לכוחות הביטחון השונים ולמורשתם.

מצודות טיגארט אחדות סובלות מהזנחה ועזובה. חלקן שימשו כמתקני אימונים של כוחות הביטחון השונים ללוחמה בשטח בנוי או לוחמה בטרור, מה שהוסיף לפגיעה בהן.
במלחמת העצמאות שימשו חלק מהמצודות, כמו מצודות לטרון, גשר ומצודת כ”ח זירות של קרבות שנצרבו באתוס הציוני. “המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל” עוסקת בניסיונות להצלת מצודות טיגארט העזובות והפיכתן לאתרי מורשת.
בדו”ח המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נכתב: אחת מעשרות מצודות הטיגארט שנבנו במיזם יוצא דופן בין השנים 1939 ל-1942, הפזורות בנקודות אסטרטגיות על פני המדינה, הייתה מצודת צרפנד אל חארב’ על הדרך בין נס ציונה לראשון לציון. מאז קום המדינה היא הייתה בשימוש הצבא, ושימשה כמפקדה של פיקוד העורף. במסגרת פינוי מחנות צה”ל מאדמות “מניבות” במרכז, התפנתה גם מצודת הטיגארט הזאת. בשיתוף פעולה פורה בין משרד האדריכלים V5 וחברת שפיר שרכשה את האתר עבור המועצה לשימור, ובעידודה של עיריית נס ציונה שפיקחה על התכנון והשילוב של המצודה בתכנון העתידי, הגענו לתוכנית פורצת דרך של מבנה טיגארט שקיבל ייעוד מסחרי (בינתיים בתכנון) בצורה ששומרת על כבודו וחשיבותו.

החכמתי בנושא ומעתה כשאעבור סמוך למבנה המוזנח, הנמצא סמוך ליציאה הדרומית מראשון לציון, לפחות אדע מה הוא היה בעבר. נשאר לי לקוות שבפעם הבאה כשאבקר במקום, הוא יעמוד לתפארת, משומר ומתוחזק, בשולי שכונות מגורים חדשות, המוקמות בקרבתו.