כשביקרתי לאחרונה במעוין שְוֹרק, בדרום מערב ראשון לציון, המלא בבניינים ענקיים המוקפים בחצרות עם גדרות, נזכרתי במה שהיה שם פעם, לפני אלפי שנים.

אני מעלה כאן את זיכרונותיי מביקור במתחם הגדול בעת שנחפר והתגלו בו ממצאים ארכיאולוגים רבים.

חוויה לא קטנה עברתי באחד מימי השבוע הלוהטים של סוף אוקטובר 2004. היא ארעה כל כך קרוב לביתי, והייתה ממש בלתי צפויה או מתוכננת.

כבר כשהייתי ילד בגיל הרך, אהבתי להסתובב עם חברים באזור ילדותי – על ולמרגלות תיליו הגבוהים של עמק חפר ולאורך נחל אלכסנדר. מצויד הייתי במעדר קטן, וחיפשתי חפצים היסטוריים ומטבעות בנות אלפי שנים, שרידים להתיישבות עתיקה שהייתה במקום.

כבר אז סיקרנו אותי דברים מסתוריים עטופים בסימני שאלה. לעולם לא זכיתי להיתקל בעתיקות בשטח, חוץ מפעם אחת בה מצאתי מטבע בת כאלפיים שנה על החול בשפת הים ליד בית ינאי. הסתפקתי בהתבוננות המלווה בסקרנות מרובה, בממצאים הארכיאולוגיים, המוצגים במוזיאון עמק חפר.

יום אחד (2004) התברר לי, שליד ביתי בראשון לציון התגלו “בסתר”, בחשאי, ללא פרסום בעת עבודת החשיפה, חמש גיתות עתיקות בנות כ־2300 שנה, בהן ייצרו כמויות גדולות של יין בעת העתיקה. הן נחפרו בקרקע החמרה על ידי בעלי מלאכה הלניסטיים, וקירותיהן טויחו בטיט שנשאר שלם עד היום מתחת לדיונות החול העמוקות שכיסו אותן.

יין וארכיאולוגיה, בשבילי זה משהו מרתק, אפוף במסתורין ובדמיון. הייתי חייב להיות שם ולצפות בממצאים! וכך היה.

ב־1882 נוסדה המושבה ראשון לציון, וב־1889 הוקם מבנה יקב כרמל מזרחי. משונה לדעת ש”עיר היין הוקמה” בדיוק באותו אזור בו היו כפרים בהם ייצרו יין אלפי שנים קודם לכן. האם מישהו מהמקימים של היקב במושבה ידע זאת?

השמש החמה הכתה על ראשי מלמעלה כשצעדתי ממכוניתי שכמעט שקעה בחול לעבר אזור החפירות. טרקטורים ענקיים נעו במהירות על דיונות החול סמוך לכביש המוביל מראשל”צ לאשדוד. הם הזיזו כמויות חול ענקיות מצד לצד. התחילו אז להקים את אזור התעשייה הידוע כמשולש שורק (“איקאה” ועוד).

רצתי בעקבות הארכיאולוג שהיה האחראי במקום, עוזי עד. ארכיאולוגית נוספת, שניהלה את החפירה מטעם רשות העתיקות ביחד עם עוזי, הייתה אנג’לינה דגוט.

עוזי לא נח לרגע וכל הזמן נע בין החפירות השונות ונתן הוראות. עשרות אנשים היו שרועים על הקרקע ופינו את החול מהממצאים, אחרים ישבו וסימנו בעט שחור את הממצאים שהתגלו, וארזו אותם בעדינות בקופסאות קרטון.

נעליי התמלאו בחול טורדני כשקיפצתי בין דיונות החול העמוקות. מיהרנו בעקבות הפקח היעיל מאוד, פליקס, מרשות העתיקות, שגילה שכמה דקות קודם לכן, הסיר טרקטור במסגרת עבודות חפירת אגם איסוף מים במקום, את שרידי החול האחרונים מעל גבעת חמרה. הוא פגע (כך גם גילה אותם לראשונה) בכמה אבני בנייה גדולות, חלק ממבנה עתיק נוסף השקוע באדמת החמרה.

עבודת הטרקטור נעצרה מיד בראש הגבעה. הפקח, הארכיאולוג ואני הגענו למקום היסטורי נוסף שתוך כמה ימים ייחפר וימצאו בו ממצאים ארכיאולוגים נוספים… עוזי ניראה מופתע ומפיו נפלטה זעקת פליאה וסיפוק. לפי הממצאים שראיתי במקום, שעל חשיפתם שקדו אנשים רבים, אני משוכנע שהרבה קריאות מסוג זה, ואף יותר חזקות, בקעו בשנה האחרונה מגרונו של הארכיאולוג הצעיר.

“התחלנו את החפירות לפני שנה בערך במימון החברה הכלכלית ראשון לציון”, סיפר לי עוזי, אחרי שהתגלו חרסים שהעידו על אפשרות להמצאות יישוב קדום במקום.

היו אלה חפירות הצלה שנועדו להציל את העתיקות מפני הטרקטורים האימתניים המקימים במקום אזור תעשייה חדש.

נחשפו שרידי יישוב כפרי ובו בית חווה מהתקופה ההלניסטית (לפני כ־2300 שנה). בבית החווה התגלו שרידים בעלי אופי חקלאי לרבות מספר גיתות המעידות על תעשיית יין מפותחת אשר התקיימה במקום במאות השלישית עד השנייה לפני הספירה. בית החווה שכן באזור בו גבעות החמרה, לפני הגעת החולות, הגיעו כ־200 שנים מאוחר יותר וכיסו אותו. המבנה העיקרי הוא בית הבנוי ממספר אגפים בגודל 1320 מ”ר. לידו נחשפו ונוקו חמש גיתות בעלות משטחי דריכה מטויחים ובהם בורות איסוף עמוקים. על סמך גודל ונפח הגיתות ניתן להניח שרוב פרנסת תושבי המקום התבססה על גידול גפנים וייצור יין בכמויות מסחריות. קרבתו של המקום לנמל יבנה־ים (חוף פלמחים של היום) מרמזת גם על סחר ויצוא יין.

רוב הגיתות שמכירים באזור השומרון וההר חצובות באבן. הגיתות כאן קשורות ליישוב והן בנויות מחפירת בורות וטיוח קירותיהם. לא מוכר ריכוז כזה של גיתות במקום אחד.

גידולי גפנים והפקת יין היו לאורך כל התקופות אחד ממלאכות וממוצרי הייצוא החשובים ביותר של ארץ ישראל.

אסנת, דוברת רשות העתיקות, אמרה לי אז, בשנת 2004, כי החפירה והמחקר הארכיאולוגי של מבנה זה וסביבתו תורמים רבות להבנת התרבות וצורת החיים החקלאית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל בכלל ובאזור מישור החוף בפרט.

ולסיכום, מאז 2022 אין כבר יקב בראשון לציון, יין מכינים בכמה חצרות בתים פרטיים, וגם שרידי כפר היין והשכבות העתיקות השונות נעלמו מזמן. אני מביא כאן תמונות של הגיתות העתיקות שצילמתי בשנת 2004, בביקורי במקום.

קיצור מתוך דוחות רשות העתיקות

בשנים 2004–2005 נערכו עונות חפירה אחדות באתר גן שורק שמצפון למושב גן שורק ומדרום לכביש 4, בראשות עוזי עד ואנג’לינה דגוט, לקראת הקמת מרכז עסקים ומאגר החדרה של מי קולחין באזור התעשייה שורק. החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית ראשון לציון וחברת מקורות.

התגלו ממצאים רבים וביניהם בית חווה גדול על גבעת החמרה. נראה כי בית החווה מהתקופה ההלניסטית כלל את המבנה המרכזי מטיפוס ‘בית חצר’. בתקופה זו, לפני שהאזור כוסה בחולות, כ־400 שנה מאוחר יותר, ניתן היה לעבד את השטחים שבסביבתו. סביר להניח שבשטחיו היו מתקנים חקלאיים נוספים. בתי חווה מטיפוס זה שימשו עורף חקלאי ליישובים העירוניים ביפו וביבנה־ים וסיפקו להם תוצרת חקלאית.

החלקים המערביים של הגבעה והאתר נפגעו מעבודות שבוצעו בעבר. נפתחו 55 ריבועי חפירה. בשטחים שבראש הגבעה נחשפו מבנה גדול ושרידי בנייה נוספים. במדרון המערבי של הגבעה, התגלו שתי גיתות. מרבית הממצאים שנחשפו בחפירה מתוארכים לתקופה ההלניסטית, מסוף המאה ה־3 עד אמצע המאה ה־2 לפסה”נ. התגלו כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה.

נחשף חלק מיישוב כפרי גדול המשתרע בגבעה (כ־15 דונם) הכולל למעלה מ־15 מבנים, ובהם הובחנו שש שכבות, המתוארכות לשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה־8–המאה ה־7 לפסה”נ) ועד אמצע המאה ה־2 לפסה”נ. על שלוחה קטנה מדרום ליישוב נחשף חלק מבית הקברות שלו.

התגלו שכבות מהתקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, הרומאית והרבה חרסים ומעט עצמות בעלי חיים.

[אוקטובר 2002]

חזרה לסקירות ודעות