ענף הפרדסנות היה סמל לחקלאות חלוצית ואחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי עם קום המדינה. פרדסים השתרעו מצפון הארץ ועד לדרומה ובשנות השבעים של המאה העשרים, שטח הפרדסים היה בשיאו והגיע להיקף של כ-420 אלף דונם. כולנו מכירים את הסמל המסחרי ג’אפה (Jaffa) שניתן לפרי הדר תוצרת הארץ ששווק לחו”ל. סמל זה זוהה בעיקר עם תפוזי השמוטי, שנחשבו באותה תקופה, למשובחים שבין זני התפוזים.

אולם, בראשית שנות השבעים החלה הדרדרות, והיקף הגידול והייצוא קטנו משמעותית. שינויים בהרגלי הצריכה בשוק האירופאי, משבר מים בישראל, כוח אדם יקר והתפתחות ענפי הדרים מתחרים בספרד ובמרוקו, הובילו בתחילת שנות ה-2000 להתמוטטות של ענף ההדרים. מגדלים מכרו את הפירות בפרוטות או שנתנו לפירות להירקב על העצים, פרדסים נעקרו והשטחים הפכו לחלקות נדל”ן.

מי שנחלץ לעזרת החקלאים, היה מכון וולקני בתמיכת מועצת ההדרים. מכון וולקני, או “מינהל המחקר החקלאי, מרכָּז ווֹלקני”, הוא המוסד הגדול ביותר בישראל שעוסק במחקר חקלאי. תפקידו העיקרי הוא לסייע לענף החקלאות הישראלי, לפתחו ולהגדיל את פוטנציאל השיווק של התוצרת הישראלית בארץ ובעולם. במכון וולקני זיהו את המשבר וגייסו את המחקר כדי לסייע לענף ההדרים לצאת מהמשבר. הם החלו במחקר שמטרתו לקדם פיתוח זנים מתקדמים של פֵרות הדר שיתאימו לדרישות של שוק הצרכנים בעולם.

באותן השנים, הצטרפה למכון וולקני מדענית בשם ד”ר עליזה ורדי (30 בדצמבר 1935 – 6 בינואר 2014). ורדי, ילידת ראשון לציון, למדה בגימנסיה הריאלית ע”ש קררי ולאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1970 קיבלה תואר דוקטור וב-1972 התקבלה לעבודה כחוקרת במכון המטעים במכון וולקני. מקיץ 1973, עמדה ד”ר ורדי בראש צוות ההשבחה שתפקידו היה לפתח זני הדר חדשים.

ד”ר ורדי בנתה מודל מצליח לפרויקט ההשבחה, שהתבסס על השבחה קלאסית של הכלאות רגילות, ויצירת מוטציות לזנים חסרי זרעים, בשילוב עם השבחה בטכניקה מתקדמת של תרביות רקמה (שיטה לגידול חלק רקמה או תאים בודדים מחוץ לגוף האורגניזם ממנו נלקחו). יחד עם צוותה המסור, ד”ר ורדי הצליחה בתקופה קצרה יחסית, ליצור זנים חדשים של קלמנטינות ומנדרינות. גולת הכותרת של מחקרה היה פיתוח זן הקלמנטינות בשם “אור”, שהתאפיין בפרי מתוק במיוחד, קל לקילוף, כמעט ללא גרעינים ומבשיל מאוחר.

ולמרות זאת, נראה היה בשנות ה-90 שהפרויקט נכשל. הקלמנטינה שפיתחו הייתה טעימה, אך הפירות עצמם היו קטנים, לא נראו טוב מבחינה חיצונית והעצים הניבו יבול מועט שלא השתלם למגדלים. ד”ר ורדי מונתה ב-1998 למנהלת המחלקה להשבחה וגנטיקה של עצי פרי. היא פרשה לגמלאות בשנת 2001, כשהמשבר עדיין בשיאו.

מספר שנים אחר כך, הצליחו במכון וולקני לפתור את הבעיה וליצור זן “אור” עם פירות גדולים ורבים יותר. החקלאים המעטים שגידלו את הזן “אור”, דיווחו על הצלחה אדירה באירופה. יותר ויותר מגדלים עקרו זנים ישנים והתחילו לשתול את הזן “אור” במקומם. בשנת 2014 הגיעו הרווחים מייצוא לכ-350 מיליון שקל בשנה – יותר משליש ההכנסות מכלל ייצוא ההדרים מישראל.

ד”ר ורדי נחשבה בעולם כחוקרת מובילה בתחום השבחת פרי הדרים. עבודתה זיכתה אותה בפרס החוקרת המצטיינת של מועצת הצמחים, ובשנת 2011 הוענק לה אות קָנָט (שמוענק למי שתרמו תרומה משמעותית לקידום והפיכת החקלאות הישראלית לחדשנית ולמובילה בעולם) על פיתוח של סדרה של למעלה מ- 15 זני הדרים חדשים וביניהם הזן “אור” המשמש, למעשה, כעוגן הכלכלי של ענף פירות ההדר. בשנת 2014 הלכה לעולמה לאחר מאבק בסרטן. חבריה במכון וולקני קראו על שמה אשכולית מזן “עליזה” שהתקבלה מהכלאה של פומלה ומנדרינה “אורה”.

בשנים האחרונות, ענף ההדרים משתקם אבל הוא לא חזר להיקפו כמו בשנים הראשונות של הקמת המדינה. קלמנטינות מזן “אור” מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר. במכון וולקני ממשיכים את פרויקט השבחת ההדרים שזוכה להצלחה מרובה. כיום ישנם זני קלמנטינות נוספים, אבל רבים רואים ב”אור” את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.

מקורות:

1. עליזה ורדי, אתר ויקיפדיה.
2. מדעניות פורצות דרך שנשכחו. נבו איתי, (2017). מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.
3. על ענף ההדרים בישראל. אתר מועצת הצמחים ענף ההדרים.
4. ד”ר עליזה ורדי- משביחת ההדרים המפורסמת ביותר בעולם-הלכה לעולמה. מאתר מכון וולקני.
5. איך הצליחה קלמנטינה אחת להציל את ענף ההדרים המקומי? הילה ויסברג, 3 ביוני 2014, דה מרקר.
6. המדענית שהצילה את ענף ההדרים בישראל הלכה לעולמה. שביט-קידר, חיה. (2014). ידיעון ענף ההדרים במועצת הצמחים, גיליון מס’ 101.