במסגרת התנדבותי בסיוע למדריכים בסיורים בפרויקט התל אביבי “בתים מבפנים”, הגעתי גם לסיור בשכונת נגה, שנערך בהובלת ד”ר יוספה אייזנברג, תושבת המקום, שחקרה אותו מכל הכיוונים. התחלנו, כמובן, בחזית אולם נגה הניצב בצפון שדרות ירושלים.
אולם נגה, כיום הבית של תיאטרון גשר הוקם ב-1922 כקולנוע נביל, של שם בעליו.
הבניין היה בית קולנוע מפואר עם 1,081 מקומות ישיבה. חזיתות הבניין צופו באבן חול והשטחים הציבוריים רוצפו בשיש “גילה” מסביבת ירושלים. ב־1946 התקיים באולם כינוס ארצי של חברי תנועת הנג’אדה הפלסטינית. (הנג’אדה  – “המושיעים” – היה ארגון נוער לאומי־צבאי ערבי שפעל בארץ ישראל מסוף מלחמת העולם השנייה והפך לכוח לוחם בראשית מלחמת העצמאות).
האולם נסגר למספר שנים ובראשית שנות 1950 נפתח כקולנוע נגה. בשנת 1986 נרכש הבניין על ידי האמרגן גיורא קירשמן שהשכיר את האולם לאופרה הישראלית החדשה ולתיאטרון הקאמרי, שעשה בו שימוש להצגות “אוף ברודוויי”. במקום נערך שיפוץ בתכנון האדריכל יוסי בר־דעה להתאמת המבנה לצורכי האופרה הישראלית. ב־1995 נמסר האולם לתיאטרון גשר. בשנת 2000 שופץ ושומר הבניין ומספר מקומות הישיבה שבו הוקטנן ל־890.

שכונת נגה תחומה על ידי שדרות ירושלים במערב, דרך יפו־תל אביב (דרך אילת) בצפון, דרך שלמה (סלמה) בדרום, ושכונת פלורנטין במזרח, עם כנסיית עמנואל והמושבה הגרמנית. בין הרחובות בשכונה: רוחמה, תרצה, ניצנה וגם נחמה וסגולה עם הכיכר שבה ועוד.

שכונת נגה, היפואית מתקרבת לגיל 100. היא התחילה כשכונה מנדטורית, שכללה גם את משרדי הצבא הבריטי. בעבר הייתה מלאה במוסכים, פחחיות, בתי מלאכה זעירים, מסעדות קטנות, בתוך ארכיטקטורה מכוערת ובלתי מטופחת, שנכפתה על ידי חיי המסחר הפעילים. בשנים האחרונות יותר ויותר מבנים משומרים, בקצב איטי, ומגיעים אליה מעצבים ובוטיקים, בתחומי אופנה, תכשיטים, אקססוריז, ריהוט, ולצידם בתי קפה שכונתיים ומסעדות.

המבוגרים שביננו בוודאי זוכרים את לשכת הגיוס אליה היו מגיעם הצעירים המתגייסים החדשים לצה”ל.
בניין הממשל ביפו, הממוקם בקצה הדרום־מזרחי של המתחם, בין הרחובות פוריה ונחמה נבנה על ידי משפחת קרסו. משנת 1936 ועד סיום המנדט הבריטי ב־1948, שימש הבניין כבית הממשל. הייתה בו לשכתו של מושל יפו הבריטי, ונוהל מחוז הדרום המנדטורי. במשך שנות ה־30 הבניין גם אכלס את משרדי הטאבוּ המשותפים ליפו ולתל אביב.
לאחר מלחמת העולם השנייה והתגברות פעילות המחתרות העבריות לגירוש השלטון הבריטי, נכלל בניין הממשל באזור ביטחון אותו הקימו הבריטים מסביב למרבית שטחה של המושבה האמריקאית ומתחם נגה. אזור הביטחון הוקף בגדרות תיל ועמדות שמירה אשר אוישו מסביב לשעון.
לאחר פינוי בניין הממשל הבריטי, נכנסו לשטח עוצבת אדום – מפקדת האוגדה המרחבית האילתית, משרדי קישור, לשכת הגיוס הצה”לית, מרכז גיוס של משמר הגבול, ועוד. בקטע רחוב ניצנה הסמוך, בין הרחובות נחמה ופוריה, היה שטח המחנה הצבאי הצה”לי, שהיה סגור לכניסת אזרחים.

עד תחילת שנות האלפיים, כ־20% מתושבי שכונת נגה היו פועלים זרים: גברים, נשים, ילדים, זקנים, צעירים – בלקנים, מזרח אירופאים, ותיקים, וגם עולים חדשים. היו להם באזור מספר מסעדות משלהם. הם גרו בכל מקום עם גג והצטופפו יחד גם בחנויות ובבתי מלאכה שנסגרו והוצאו מהם המכונות. בלילות ישנו מול מאווררים קטנים דוחי חום. גם משת”פים כנראה התגוררו בשכונה. מספרם פחת ואט אט יותר מבנים משופצים במקום וערכם עולה.
קרבתם למושבה האמריקאית היא גורם חשוב להתפתחות. וגם הקרבה למרכז העסקי של תל אביב – שדרות רוטשילד, הקרבה לים ולאתרים ההיסטוריים של יפו העתיקה.
אחד המבנים שעברו התחדשות הוא “בית טאנוס”, מבנה שהוקם בשנות ה־30 של המאה שעברה, ונמצא ברחוב ניצנה 11. האדריכל דאוד טליל הקימוֹ ב־1933 בסגנון אר דקו, להזמנת משפחת טאנוס, עבור סוכנות הרכב Chevrolet שהייתה בבעלותה, ואף שימש את הסוכנות תקופה קצרה. במבנה המקורי היו קומת קרקע למסחר ומעליה קומת מגורים. הוא עבר מתיחת פנים כשעל המבנה הוותיק נבנו עוד שתי קומות. מבנה יפה ומיוחד.
לקומת הקרקע מגיעים בצהריים חלק מעובדי המוסכים, המפעלים הקטנים והמסעדות, לתפילת מנחה בבית הכנסת “זיכרון ברוך” (על שם האדמו“ר מקומרנא, ברוך סופרין ז”ל). הנמצא במקום.
רוב המבנים ברחובות השכונה עדיין מצפים לשימור.
בקצהו המזרחי של רחוב נחמה קיים גרם מדרגות דרכו עולים למושבה האמריקאית־גרמנית המלאה בהרבה סיפורי מורשת.

[יוני 2023]