ממשית, בנגב. אני בטוח שרבים שמעו מעט, או בכלל לא, על המקום הזה. גם לאתר עתיק זה הגעתי, צילמתי ולמדתי מהו.
ממשית הייתה עיר גדולה שהוקמה בידי הנבטים ,שעברו להתיישבות קבע במאה הראשונה לספירה. היא נמצאת קרוב לבאר שבע, דימונה וירוחם.
בצפון הנגב הוקמו שש ערים נבטיות, וכולן הפכו לגנים לאומיים, בארצנו: ממשית, שבטה, עבדת, ניצנה, חלוצה ורחובות בנגב.

לאחר סיפוח ממלכת הנבטים לרומא, בשנת 106 לספירה, גדלה העיר ממשית והתפתחה. פרנסת תושבי העיר התבססה על חקלאות ומסחר. נחל ממשית הסמוך סיפק את המים שהיו דרושים.

המבנה הגדול בעיר מכונה “בית נבטו” ושטחו 1,600 מ”ר. בחשיפת בית זה התגלו אורווה גדולה יחסית וגם מטמון עם 10,500 מטבעות כסף.

בתקופה הרומית נבנתה חומה סביב העיר, באורך 850 מ’, שהשתמרה היטב.

בתקופה הביזנטית הוקמו בעיר שתי כנסיות. בסוף התקופה הביזנטית חדלה ממשית להתקיים.

בשנת 1936 הוקמה בפסגת הגבעה משטרת כּוּרְנוּב, תחנת משטרה בריטית שנועדה לחזק את אחיזת המנדט הבריטי באזור, בעקבות האינטרסים הבריטיים בצפון־מזרח הנגב (חיפושי מחצבים ונפט ומיסים על שיירות מובילי מלח).

על חטיבת הנגב, שתוגברה בכוחות מחטיבת שריון 8, הוטל לכבוש את העיר באר שבע באוקטובר 1948. העיר שהוגנה על ידי סדר גודל גדודי והייתה מגודרת עם עמדות מבוצרות, תעלות ומיקוש נ.ט. נכבשה לאחר לחימה קשה למדי. באר שבע הייתה מרכז לוגיסטי של הכוחות המצריים בחזית המזרחית.

כיבוש באר שבע פתח את האפשרות להוציא סיורים למרחב שממזרח לעיר.

ב־23 בנובמבר 1948 הגיע כוח החלוץ של הגדוד השביעי של הפלמ”ח אחרי תנועה בת שעתיים מבאר שבע למשטרת הרוכבים הבריטית בכורנוב וכבשו אותה. כוח מהגדוד התשיעי נע לתפוס את בניין המשטרה בעין חוצוב [כיום עיר אובות].

סיירי חטיבת הנגב הגיעו לסדום המנותקת במטרה לחבור אל מפעל האשלג ולסדום הנצורים. במבצע “לוט” נתפסו ללא קרב, כורנוב ועין חוסוב, ומשם דרך נחל הערבה התחברו לסדום. אחזקת כורנוב, עין חוסוב וראס זואירה, ושילוח סיורים משם דרומה, סיפחו שטח נרחב לנגב הישראלי.

חפירות נרחבות בממשית נערכו בשנים 1957-1956 בניהול הארכיאולוג אברהם נגב. חפירות נוספות בוצעו עד לשנת 1994.

בשנת 2005 הוכרז מרחב דרכי הבשמים בנגב, הכולל את ממשית ואת ערי הנבטים הנוספות, כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו.

צעדנו במסלול הליכה מעגלי ומשולט שהוקם במקום. המסלול עובר דרך שער העיר ועולה לעבר “בית האמידים” – אחד ממבני המגורים המפוארים בעיר. עלינו למגדל תצפית ממנו נשקף מראה העיר וההרים שסביבה. לצד המגדל נמצאת טחנת קמח ובקרבתה תצפית לעבר הסכרים בנחל ממשית.

המשך המסלול הוביל אותנו לכנסייה המערבית – כנסיית נילוס הקדוש בה נמצאת רצפת פסיפס מפוארת עם כתובת הקדשה. מאחורי כנסיית נילוס נמצא בית מגורים משוחזר נוסף ובו אורווה נבטית.

המשכנו במעלה מדרגות לעבר הכנסייה המזרחית – כנסיית הקדושים המעונים, שלצידה נמצא בור מים ענק ששימש כפי הנראה לצורכי ציבור. מדרום לכנסייה המזרחית יש תצפית לעבר קניון נחל ממשית. בחדר סמוך לכנסייה נמצא אגן טבילה בצורת צלב, ובחצר הכנסייה עומדים עמודי שיש עם כותרות מעוטרות.

מזרחית לכנסייה נמצא מבנה משטרת כורנוב ומצפון לכנסייה – רחוב השוק שלאורכו שורת מבנים. מאזור השוק יורד המסלול אל בית נבטו המרשים והגדול. שטחו 2,000 מ”ר הכוללים חצרות פנימיות וגרמי מדרגות. באחד החדרים השתמרו פרסקאות [ציורי קיר] של דמויות מהמיתולוגיה היוונית.

בהמשך נמצא מאגר המים הציבורי ובית המרחץ הביזנטי עם חדר חימום וחדרי המרחץ. אתר ממשית הגדול והמעניין, על חלקיו השונים, משומר ומשוחזר.

צילם: ישראל פרקר [אוקטובר 2022]

חזרה לסקירות ודעות