ישמור השם / זאב הררי
שמו של מקום – אזור, מתחם, ישוב, אתר, מבנה, וגם עסק מסחרי – הוא עדות ממשית לקיומו הפיזי.
הוא נושא את זהותו וממשיך להחזיק בה כל עוד היא משרתת את הסיבה למתן השם. לעיתים מתחלפים בעלי המקום, המותג מתרענן, ויחד איתם בא שם חדש. חבלי ארץ ואתרי מורשת מכונים בשמות מן העבר התלויים באלו ששלטונם, או פעילותם השפיעו על זהותם בשפות שונות. הכובש הזר, או המשחרר החוזר למכורתו, עשוי לעברת את השם ולהתאימו לזהות הנרכשת. הוא יישען על שמות המיוחסים לאומה הנאחזת בערים, בכפרים, בהרים, בנהרות, כפי שנכתבו במקורות, או שיידבק בשמות המבטאים אידאלים נשגבים ומביעים ערגה לתחייה לאומית. וישנם שמות למקומות המנציחים אישים, אירועים ואחרים הסוגדים לפרחים ולציפורים.
במתחם הביל”ויים במושבה הוותיקה גדרה, מובילה המילה המקוצרת ביל”ו, שמשמעותה בית יעקב לכו ונלכה. “בילויים”, הלוא הם המתיישבים הראשונים שממשיכיהם אמצו את מילת הקוד המזוהה עם הרחוב הראשון שבו גרו. משמעותה מקצרת את הדרך אל המובן מאליו ומתנחלת אצל בעלי העסקים המוכרים בילויים לכל דורש. כך נפגש המבקר הרעב לסעודה ולשמחה ב”פינת הבילויים”, וב”חצר הבילויים”. מורשת הביל”ויים הטביעה חותמה בשמה המיוחס על מקבץ של מקומות: המושבים כפר ביל”ו ותלמי ביל”ו, ולהבדיל – גינת ביל”ו ובי”ס ביל”ו. ויש כבוד לנקודת הציון צומת ביל”ו, וגם לפרויקט ביל”ו הנדל”ני ולמרכז המסחרי ביל”ו סנטר.
בבירת עמק יזרעאל, או כך נהוג לייחס בחיבה את חשיבותה של עפולה, שמקור שמה בתל הארכאולוגי איל-פולה, אמצו רבים את השם הג’נרי “עמק” כמזהה מקומי שאין דומה לו בארץ. אפשר למצוא בבניין אחד שבשדרות מנחם בגין, חנויות צמודות המתגאות בשיוכן לעמק-הוא-חלום-זוהר-ואורה: “עמק משקאות”, “י.ס. ברגי העמק”, “עמק הדיסקוסים”, “אופני העמק”. העיר מתגאה גם בבית החולים הנושא את השם המחייב “מרכז רפואי העמק”, שממש בשכנותו משתרע הקניון הפתוח “מתחם עמק סנטר”, שבפי המקומיים נקרא “המתחם”. ברחוב אחר בעפולה משתלטת התודעה על המרחב שבו נפגשים מספר עמקים. כאן בלב עמק יזרעאל הפורה שוכנים זה מול זה “קניון העמקים” ו”ספורט העמקים”. אכן, הקניון היה הראשון מסוגו באזור, ומאז הוקם לפני מספר עשורים, שמו עדיין מייצג ניחוח נוסטלגי בעל ערך. ומי שיציין כי הוא יליד העמק, או מתגורר בעמק, לא יזדקק להתנצלות ולהסבר מפורט יותר, משום ש”העמק” הוא כבר מזמן-מזמן המזהה הלאומי של מרחב ההתיישבות העברית בארץ – “מבית אלפא ועד נהלל”. [מאי 2022]