הקראים הם יהודים לכל דבר, בעלי השקפות המבדילות בינם לבין הזרם הרבני המרכזי ביהדות. בעקבות חורבן הבית הוגלה העם והושפע מהעמים שבתוכם חי, וכך נוצרו שני פלגים, הקראים והרבניים. הקראים מאמינים שעם ישראל קיבל רק את התורה שבכתב, ולדעתם ספרות התורה שבעל פה אינה תורת האל אלא דברי חכמים.

רמלה הייתה מרכז ליהודים הקראים מהמאה ה־10 לספירת הנוצרים. הקהילה נחרבה עם הכיבוש הצלבני בשנת 1099 לספירה, וחודשה עם עליית הגל הראשון של העולים היהודים בהקמת המדינה בשנות ה־1948/1950. העולים שהגיעו ארצה, שוכנו במחנה ארעי בבנימינה ולאחר חודשיים עברו לישרש, סמוך לרמלה, אז הייתה זו רמלה ג’. מכאן עברו למגורי קבע ברמלה ובמצליח. מרכז היהדות הקראית העולמית ממוקם ברחוב קלאוזנר 16 ברמלה.

ההלכה הקראית מבוססת על שלושה יסודות: הכתוב, ההיקש וסבל הירושה. הכתוב הוא התנ”ך. ההיקש זה הסקת מידע מתוך הכתוב. סבל הירושה הם המסורות והמנהגים שעוברים מאב לבן, שיש להם רמזים בתורה אבל לא כתוב ומוסבר איך לעשותם. לדוגמה, נכתב בתורה שיש לקיים ברית מילה, אבל לא נכתב איך לקיים מצווה זו במלואה. כך גם בנוגע לשחיטה – לא נכתב בתורה איך לשחוט.

בבית הכנסת הקראי אין כיסאות ושולחנות. כשבאים להתפלל חולצים נעליים, כפי שנאמר למשה בסנה וליהושע ביריחו. מתפללים שתי תפילות ביום. לתפילה כמה כללים, ובהם עמידה, השתחוויה, כריעה, בריכה, קידה, נפילת אפיים, נשיאת כפיים ונשיאת עיניים. לכל אחד מהם ישנם סימוכין בתנ”ך. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות. כיסוי ראש נהוג לשני המגדרים רק בבית הכנסת, וחל בכל גיל.

קצת ממנהגי הקראים:

• הקראים משתמשים בלוח שנה שאינו קבוע מראש, אלא מסתמך על הופעת הירח. היום שבו נראה הירח בפעם הראשונה בחודש הוא ראש החודש.
• לפי הגישה הקראית נחשבות הנשים כשוות לגברים, וחכמי הקראים הביעו יחס חיובי ולא מגביל לנשים.
• המזוזה הקראית היא דף (בדרך כלל קלף), לרוב ממוסגר, עליו כתובים עשרת הדיברות.
• לדעת הקראים מוצאו של האדם נקבע לפי האב ולא לפי האם.
• הקראים מתירים לאכול בשר וחלב יחדיו, ורק בישול “גדי בחלב אמו” נאסר.
• את דברי התורה “עין תחת עין” מפרשים הקראים כפשוטם, אדם שהוציא עין לחברו במזיד – יש להוציא את עינו . במציאות דין זה אינו נהוג, שכן הוא סותר את חוקי המדינה.

הכניסה לחצר המרכז הקראי היא דרך שער מעוצב מיוחד ויפה שבכותרתו נכתב:
“בואו שעריו בתורה חצרותיו בתהילה”.
בחזית שני הבניינים שבחצר נמצאת גינה מטופחת.

אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברמלה הונחה באוגוסט 1961 והוא נחנך בליל חג השבועות בשנת 1963. בית הכנסת קרוי על שם ענן בן דוד, שנחשב לאחד מהמייסדים של הקראות, בן המאה השמינית. בית הכנסת הוקם בעזרת תרומות של בני הקהילה הקראית, מימון מעיריית רמלה ומשרד הדתות, וביוזמתו ועזרתו של נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי.

במסדרון הבניין נמצאת ספרייה הגדושה בספרי תפילה ובסידורים שכותרתם מדגישה שהם בנוסח היהודים הקראים.

בסמוך לבית הכנסת המרכזי נמצא בניין “היכל שלמה”, הקרוי לזכרו של הרב הראשי של הקהילה לשעבר שלמה בן שבתי נונו, שנולד במצרים ב־1899, עלה והתיישב ברמלה. בראש קיר הבניין נכתב: היהדות הקראית העולמית. הוא הוקם מתרומותיהם של בני העדה הקראית. בניין זה משמש את המועצה העליונה של עמותת היהדות הקראית העולמית, ושוכן בו גם “מרכז ההסברה של היהדות הקראית” הפתוח למבקרים.

בקומה הראשונה אולם רחב לאירועים, כנסים, מסיבות, ופעילויות שונות. מטבח גדול משמש את הציבור וכן ישנן כיתות לימוד. בקומה השנייה הספרייה המרכזית עם מיטב ספרי הקראות, אשר אליה באים מבקרים ובני עדה רבים ללמוד ולהחכים. במקום גם כיתת לימוד, אולם ישיבות, משרדים לאב בית הדין, לרב הראשי, לקהילת רמלה, למזכירות המועצה העליונה, וכן אולם בית הדין.
קירות שני הבניינים מחופים באבנים שנקנו אף הן בכספי תרומות של בני הקהילה והמדינה.

מרכז הקהילה פתוח למבקרים. הסיור כולל הרצאה מרתקת אודות מאפייניה של היהדות הקראית וכן ביקור בבית הכנסת.

נדרש תאום מראש לביקור במקום, בטלפון 08-9249104.

צילם: ישראל פרקר, דצמ’ 2022