התרבות הדיגיטלית מולידה סמלים ופרקטיקות חדשות מדי יום והיא מייצרת תופעות ושפה משלה. המשתמשים בה אינם עוד צרכנים בלבד, אלא מפיקים תוכן מדיה, תוכן שנוצר על ידי משתמשים.

עבור הקהל הצעיר, האינטרנט הוא כלי לתקשורת, למשחק, לפיתוח תחביבים ועוד. השימוש בטכנולוגיה הזו הינו חלק מסביבת החיים שלהם. הצעירים כיום לא מכירים עולם ללא מחשבים, טלפונים ניידים חכמים, מוזיקה, מצלמות והודעות טקסט. אלו צעירים שרבים מהם נכנסים לעיתים נדירות מאוד לספרייה ואת עיקר המידע הם שואבים ממנועי חיפוש ברשת (גוגל, ויקיפדיה וכד’). חשיפה יומיומית לטכנולוגיה מתקדמת מייצרת מערכות חשיבה חדשות במוח שלנו על חשבון מערכות ישנות, כמו למשל שיפור מיומנות המולטי טאסקינג (רב-משימתיות).

״ילידים דיגיטליים״ זהו מושג המתייחס למי שגדל לתוך סביבה דיגיטלית, מדבר את ה’שפה’ כ’שפת אם’, כפי שטבע זאת ג’ון פאלפרי [Palfrey, J., & Gasse].

ה”ילידים הדיגיטליים” חיים את רוב חייהם און-ליין, ללא אבחנה בין החיים בעולם הווירטואלי לבין החיים מחוץ לעולם זה. הם לא מפרידים בין הזהות הדיגיטלית שלהם לבין זהותם במרחב הממשי. מה שמחבר ביניהם הן פרקטיקות משותפות, כולל הזמן שהם משקיעים בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, הנטייה שלהם למולטיטסקינג: לבטא את עצמם ולתקשר באופנים הכוללים תיווך של טכנולוגיה דיגיטלית, והדפוס החוזר של שימוש בטכנולוגיה כדי להגיע למידע, להשתמש בו וליצור ידע חדש. עבורם, הטכנולוגיה היא כלי תיווך ראשון ליצירת תקשורת, והם כל הזמן מחוברים. דרך רשתות חברתיות “ילידים דיגיטליים” מתקשרים ומשתפים תמונות וסרטונים ולכן צריך לתת מענה ומקום לקהל הצעיר לשלב רעיונות שונים ולייצר תכנים שלהם באופן נגיש, יעיל ופרקטי. הפוקוס חייב להיות על יצירת מנעד רחב של מוצרים דיגיטליים ופיצ’רים לקהל הצעיר, בהם יוכלו להשתמש בהכנת סרטונים אישיים ולא רק לחשיפה של תכנים ותמונות שאין בהם שימוש בשפתם של בני דור זה.

מרבית תשומת הלב של הילדים ובני הנוער מופנית לאפליקציות חברתיות ומוחשיות כמו טיק טוֹק, אינסטגרם, יוטיוב לנוער ועוד. טיק טוק נחשבת כיום לאחת מהאפליקציות החברתיות הפופולריות ביותר ומהווה חלק בלתי נפרד מהחיים הווירטואליים והחברתיים של ילדים ונוער בכל העולם. התכנים העולים בה מדי יום הנם סרטוני ליפסינג (תנועות שפתיים על רקע ביצוע מקורי של שיר), ריקוד והומור או סרטונים “עשה זאת בעצמך”.

החלום של כל משתמש הוא להגיע לקטגוריית “for you” באפליקציה טיק טוק, שם הסרטון בדרך כלל נחשף למשכי זמן קצרים יחסית אך לתפוצה רחבה מאוד ולרוב לכלל המשתמשים בה, ויש סיכוי לצבור תהילה. המשתמש הצעיר מקדיש זמן רב ומאמצים לבלוט בין מאות אלפי הסרטונים כדי לשתפם בפומבי. קליפים אשר משותפים בפומבי פתוחים לצפייה, תגובה ושימוש של משתמשים אחרים.

עלינו לראות בקהל של ילדים ובני נוער צרכנים אטרקטיביים, המעוניינים במוצרים נגישים וזמינים עבור הכנת סרטונים וקליפים באפליקציות החברתיות בהן הם משתמשים, כך שלרוב עם פיצ’רים מגניבים לחיפוש תכנים, שיתוף ויצירת מיקסים של קליפים זאת יכולה להיות פלטפורמה טובה ליצירתיות ולהרחבת הערוץ השיווקי לאין שיעור.

אתרי מורשת יכולים להציע באופן רדיקלי ועכשווי שירות של מוצרים עבור קהל הילדים והנוער – פיצ’רים, מיקסים, קליפים איכותיים אשר יונפקו מתוך תכני אתרי המורשת לשימוש ללא עלות וללא צורך בזכויות יוצרים, כמוצרים ואפקטים ליצירתיות של סרטונים עצמאיים והפצתם באפליקציות וברשתות החברתיות.

המשתמשים מחפשים חומרים נגישים ומוכנים ליצירת סרטון מקורי והומוריסטי. מידע של הרצאות וסיפורים אינו תוכן פרקטי ויעיל עבורם, ולכן יש להוסיף למידע הקיים, מוצרי צריכה ערוכים לסרטונים כדי למשוך את תשומת הלב של הילדים ובני הנוער. המוצרים צריכים להיות בעלי אוריינטציה גרפית, חזותית ותקשורתית, עם אלמנט של סאונד כמשפטי מחץ, או סאונד לשימוש אפקטים בסרטונים.

להלן מספר דוגמאות לפיצ’רים אלו:

• סאונד של משפטי מפתח כמו “נגמר יום העבודה”
  (דוד בן גוריון מתוך סרטון של חומה ומגדל – קיבוץ אלונים אדמות שייח אבריק)
• תנועת ריקוד, או צעד מסויים לשימוש פיצ’ר בסרטון
• מנגינה, או פזמון שחוזר על עצמו לשימוש כרקע בסרטון
• חיתוך של קטעים מצחיקים או שוטים של חיות
• קלוזאפ של סנכרון שפתיים (ליפ-סינק)
• סטיקרים של דמויות היסטוריות:
  חנה סנש, רחל המשוררת, דוד בן גוריון, הרצל ועוד

עלינו לחשוב על הילדים והנוער כעל קהל צרכנים מובהק של אתרי המורשת, כצרכנים המבקשים שירות והנגשת מוצרים עבורם ולא רק חשיפת ידע.

זאת ועוד, מעבר להספקת פיצ’רים ואלמנטים שונים לסרטונים, הידע צריך לעבור אליהם דרך שפתם החברתית, ודרך התנהלותם וחקירתם היומיומית. בהצפת האתר בסרטונים “עשה זאת בעצמך” ניתן להפוך את התכנים הקיימים והידע הנמצא באתר המורשת המוחשית למוצר נגיש ושימושי עבור הילדים ובני הנוער. הם יוכלו לעשות בהם שימוש, להתנסות ואף לחוות מכל מקום שיחפצו. לכן, חיפוש אחר הטרנדים החמים אצל ילדים ובני נוער, ובדיקה מה עובד ומה עובד פחות, יכולים לשמש נושאים שונים של סרטונים “עשה זאת בעצמך”. כמו הכנת סרטונים “עשה זאת בעצמך” איך עושים רעשים מבויימים מתוך אתרי מורשת, סרטון לעיצוב חולצות משימוש אותיות בית דפוס לשימור, סרטון להכנת חלה מתוך אתר מורשת למאפייה וכו…

סרטונים מסוג זה יעניקו לצופה תחושה של שייכות והזדהות עם ההיסטוריה והמורשת, ויאפשרו חקירה עצמאית ואישית, שיתוף תמונות ורעיונות, ועוד. הקהל הצעיר אינו צורך עוד מידע באופן פסיבי אלא באופן אקטיבי יותר.

אפשרויות של שיתופיות והחלפת מידע של התכנים, תאפשר פיתוח החוויה הסובייקטיבית של המשתמש.

אתרי מורשת צריכים לדבר באותה שפה, להתכתב ולחשוב באותו אופן של קהל היעד בו השפה חפצה ורוצה למשוך את תשומת ליבו. הדור הצעיר של היום הוא דור של פרקטיקה וזמינות, של חשיפה לגירויים פיזיים מוחשיים, כאן ועכשיו, ולכן ברגע שנסתכל עליהם כקהל יעד של צרכנים פוטנציאלים, נוכל לספק להם את השירות להם הם הכי זקוקים ובאופן הישיר, הפרקטי וללא כל מתווכים.

תפיסת המשתמש צריכה להיות, לא עוד כצרכן פסיבי אלא כמי שמשפיע על החוויה שלו עצמו ועל חווייתם של אחרים. האתר מתייחס אל המשתמש כצרכן ויצרן של ידע בו-זמנית. נדמה, כי במהלך שכזה תינתן חשיבות דומה לאובייקטים המוצגים ולמושג היצירתיות עצמו.

המחברת היא אוצרת לאמנות עכשווית