לאחרונה שמעתי על השדרה הארוכה והמיוחדת וביקרתי בה לראשונה בשמה “שׂדרות ההשכלה”, הנמצאות בשכונת ביצרון שבמזרח העיר תל אביב ונמשכות בין דרך השלום מצפון ועד רחוב עמינדב, המקביל לרחוב יצחק שדה, בדרום.

על שלט הניצב בכניסה לשדרות נכתב:
“פארק טבע עירוני קהילתי – שדרות ההשכלה”. בתי הגידול של קרקעות מסוג חמרה הם נכס טבע הולך ונעלם. כאן הוקם פארק טבע קהילתי שמטרתו לשמר ולהשיב לשטח צמחים מקומיים ממינים שונים, האופייניים לבית הגידול. הפארק הוקם על ידי עיריית תל אביב־יפו, בשיתוף תלמידי בית ספר ניב.

תנועת ההשכלה היהודית, שנולדה באירופה במאה ה-18, שאפה לשלב בין המסורת היהודית לבין ערכי השכלה, מדע, תבונה וחופש מחשבה. מצד אחד – שימור היהודים כקבוצה מובדלת בעלת זכויות משלה, יחד עם פעולה לתחייה והתחדשות תרבותית ורוחנית, ויצירת ספרות ועיתונות בעברית, שהתנועה הייתה אחראית לתחייתה. מצד שני –מטרתה הייתה לפתוח את שערי הידע המודרני בפני היהודים, השתלבות בחברה הכללית תוך שמירה על זהות יהודית. נציגיה הדגישו את חשיבות החינוך, לימוד שפות זרות, ומדעים מדויקים לצד לימוד התורה. תנועת ההשכלה תרמה תרומה מכרעת להתפתחות התרבות העברית החדשה ולראשית הלאומיות היהודית המודרנית.

שכונת ביצרון קרויה על שם של חברת השיכון העירונית של תל אביב “עזרה ובִצרון”, שהקימה את השכונה. רחובותיה נקראים בשמות סופרים מזרם תנועת ההשכלה באירופה.
שדרת “שדרות ההשכלה”, תוכננה כחלק מהרחבת תל אביב מזרחה בשנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת, כשהמטרה הייתה ליצור מתחמים ירוקים בין מתחמי מגורים.

עד מלחמת העולם השנייה רוב הקרקעות באזור השכונה היו בבעלות חקלאים ממושבת הטמפלרים הגרמנים שרונה וגודלו בהם עצי הדר. לאורך השדרה פזורים עד היום עצי הדר מלאי פרי. במלחמת העולם השנייה נעצרו תושבי שרונה בהיותם חברים במפלגה הנאצית, והם גורשו לאוסטרליה. רכושם הופקע על ידי ממשלת המנדט. לאחר הקמת המדינה, עיריית תל אביב רכשה את הזכויות על הקרקעות והחלה בהקמת השכונה על ידי חברת השיכון העירונית עזרה ובצרון עקב צורך במענה לקליטת עולים ניצולי השואה ועולים מתימן שהגיעו במבצע “על כנפי נשרים”. בשנת 1949 החלה העירייה בהקמת אזור תעשייה מצידן המערבי של שדרות ההשכלה. המפעלים הראשונים שהוקמו היו אמקור והארגז. בסוף המאה ה-20 החלה עזיבה של מפעלי תעשייה ובתי מלאכה מהשכונה, והחלפתם במבני משרדים במגדלים רבי קומות.

השדרה אינה סימטרית בצורתה ובתי מגורים קיימים רק בצידה המזרחי. היא רציפה לכל אורכה. ממערב לשדרה נמצא מתחם התעסוקה ביצרון, שהפך לבסיס למספר מגְדלי בניינים גבוהים. משני צידי השדרה נמצאים עצי אורן שניטעו בשנות ה-1950. במשך שנים רבות היה המקום מוזנח למדי. החורשה הייתה במקום פתוח והרוחות שהגיעו מכיוון הים גרמו לחלק גדול מהאורנים לנטות כלפי מזרח וכך נראים עד היום הגזעים העקומים. בשנים 2008–2009 עברה השדרה שיפוץ שבמסגרתו נסלל בה שביל רחב להולכי רגל ולרוכבי אופניים, הוסדרה תאורה, הותקנו מתקני משחקים, הוצבו ספסלים חדשים, ונטעו עצים חדשים ושיחים. השיפוץ כלל אזכור והצגת ציורים ומידע על אנשי תנועת ההשכלה היהודית, שעל שמותיהם קרויים הרחובות בשכונת ביצרון הסמוכה.

הרחובות הקטנים והשבילים, היוצאים משדרות ההשכלה לכיוון מזרח ומחברים את השדרות עם רחוב ביצרון, קרויים על שמם של יהודה ליב בן-זאב, מרדכי אהרן גינצבורג, יצחק ארטר, אברהם בר גוטלובר, קלמן שולמן, אליעזר צבי צווייפל, חיים זליג סלונימסקי, שלמה רובין, שלמה מנדלקרן, יצחק אייזיק בן יעקב וישראל חיים טביוב.

התמונות שלהם ומידע עליהם ועל פועלם תלויים על קירות מבנה בטון שניצב במקום ושימש כבאר בעבר, שריד ימי הפרדסים.

כך נוצר אחד המתחמים הירוקים והמטופחים במזרח תל אביב, המשלב טבע, חינוך ואוֹמנות ציבורית. 
על תכנונה המחודש של השדרה זכה בשנת 2009 האדריכל רם איזנברג בפרס רוקח.

[11/2025]