אני מהלך ברחובות ראשון לציון, מצלם, מתבונן ומחפש את הסיפורים המסתתרים מאחורי הבתים והמקומות המוכרים. בכל פעם שאני חולף ליד היקב, אורוות הברון, בית הספר, בריכות המים , אני מנסה לדמיין גם את הרשת החשאית שפעלה כאן. מפקדות, מחסני נשק, תחנות קשר ומקומות אימון. 22 אתרים נותרו בזיכרון ומספרים את סיפורה של המושבה שהתגייסה להגנת היישוב העברי ולהקמת המדינה.

כשאנו מטיילים במרכז העיר, קשה לפעמים להאמין שראשון לציון של שנות העשרים, השלושים והארבעים במאה ה־20 לא הייתה רק מושבה חקלאית, מוקפת כרמים ופרדסים. מאחורי החזות השלווה התקיימה פעילות ביטחונית ענפה של ארגון “ההגנה” – פעילות חשאית שהכשירה את אנשיה ליום שבו יידרשו להגן על היישוב העברי ולהקים את הכוח הצבאי של המדינה שבדרך.
בעלון שהופק בעבר ע”י ארגון חברי ההגנה בשיתוף עמותת ידידי מוזיאון ראשון לציון, רוכז מידע בנושא.

בתקופת המנדט הבריטי נאסרו בארץ החזקת נשק ואימונים צבאיים ללא אישור. מי שנתפס עם נשק בלתי חוקי הסתכן במעצר ובמאסר. משום כך פעלו אנשי “ההגנה” בחשאיות ובסתר. המפקדות עברו ממקום למקום, מחסני נשק הוסתרו במרתפים ובקירות כפולים, אימונים התקיימו בשעות הלילה והקשר בין העמדות נשמר באמצעות שליחים, פתקים, דגלים, פנסים ומכשירי איתות.

מאות מתושבי ראשון לציון וסביבתה השתייכו לארגון. הם עסקו בשמירה, באימונים, בהעברת נשק ובהסתרתו. גם באיסוף ידיעות מודיעין ובהגנה על דרכי הגישה למושבה. עם החרפת המצב הביטחוני התרחבה הפעילות גם אל מחוץ לראשון לציון, בתיאום עם המפקדה הארצית של “ההגנה”.

בין היקב לאורוות הברון

אחד המקומות המעניינים היה מתחם יקב כרמל מזרחי בראשון לציון. בביקוריי במקום אני נזכר שהמרתף הגדול והמבודד לא שימש רק לייצור יין. במהלך מאורעות 1921 התכנסו בו התושבים כאשר נשקפה סכנה למושבה. בהמשך נמצאו בו מסמכים ובהם תוכניות של הצבא הבריטי, ששכן במחנה בצריפין, ובמרתפי היקב התקיימו אימונים והוסתר נשק בסליק.

בצעידה לאורך רחוב רוטשילד מגיעים לבית יעקב קנר, במספר 7. במשך שנים פעלה בו אחת ממפקדות “ההגנה”. על הגג הוצבו תצפיות לכיוון דרום ומערב, ובשעות שקטות נערכו בו אימונים. במרתף נשמר נשק, ובמלחמת העצמאות שימש המבנה כבית חולים ארעי. פעלו בו גם מרכז מגן דוד של המושבה ומכבי אש.

לא רחוק משם, באורוות הברון שברחוב מוהליבר 12, אפשר להתרשם מהמבנה ומסיפורו. בשנות הארבעים פעלה כאן מפקדה של “ההגנה”. על הקירות נתלתה מפה גדולה של ראשון לציון, ובה סומנו בתי התושבים, הרחובות והעמדות. במשך תקופה שימש המקום כמפקדת הארגון במושבה.

גם בית מועצת הפועלים, בפינת הרחובות רוטשילד וז’בוטינסקי, היה חלק מן המערך החשאי. המקום שימש מחנה עבודה והכשרה לגרעינים שהקימו יישובים, ובמרתפו הוסתר סליק. בשנת 1947 רוכזה בו פעילות צבאית לקראת העימות המתקרב.

סליקים, איתות ותצפיות

אנשי “ההגנה” ניצלו מבני ציבור, בתי מגורים, בתי ספר ומפעלי תעשייה להסתרת נשק שהוטמן מתחת לרצפות, בתוך קירות כפולים ובמחסנים. במקרים מסוימים הוסוו פתחים באמצעות רהיטים, מגירות ושולחנות.
במחסן העצים של חברת “פרדס”, ברחוב תרמ”ב פינת ז’בוטינסקי, הוסתר סליק ובו רובים פולניים, תתי מקלע תומפסון ואמצעי לחימה נוספים. המקום היה אחד מבסיסי גדוד 52 של חטיבת גבעתי.

גם בית החרושת “סיליקט ראשון”, בית החרושת “סיליקט” בנחלת יהודה ובית הירשפלד ברחוב ירושלים שימשו לאימונים ולהחזקת נשק. בבית החרושת הייתה אפשרות לעבוד במתכת, וכך ניתן היה גם להכין ולתקן אמצעי לחימה הרחק מעיניים סקרניות.

כשאני עומד ליד מגדלי המים ברחוב ביל”ו ומרים את המבט, קל להבין מדוע היה להם תפקיד מרכזי במערך הקשר. פעלה עליהם תחנת איתות של “ההגנה”. ביום הועברו מסרים בדגלים, ובלילה בפנסים ובאיתותי מורס. גם במשק הפועלות בנחלת יהודה פעלה תחנת איתות שקיימה קשר עם המפקדה בראשון לציון ועם יישובי הסביבה.

בתי הספר בשירות הביטחון

בית הספר העממי “חביב”, ברחוב אחד העם 7, מוכר כבית הספר העברי הראשון, אך כיתותיו וחצרו שימשו גם לאימונים ועל גגו הוצבו תצפיות. בבית לוין קיפניס, בפינת הרחובות סמילצ’נסקי וחנקין, פעל בשנות המאורעות מטה האזור הדרומי של “ההגנה” בראשון לציון.

בבית הספר “בארי” , בשיכון בית מעון, הוסתר סליק של הפועלים, ובמהלך מלחמת העצמאות הועבר משם נשק למפקדת גדוד 52 של חטיבת גבעתי. גם בית העם וצריף המפקדה ברחוב גאולה היו חלק ממערך המפקדות, השמירה והקשר.

מראשון לציון אל הנגב

הסיור באתרים האלה מזכיר שחשיבותה של ראשון לציון חרגה מגבולות המושבה. מחנות עבודה והכשרה שפעלו בשטחה הכינו גרעיני התיישבות לעלייה לקרקע.
בקיבוץ רביבים, שפעל זמנית ברחוב ירושלים, התאמנו חברי הקבוצה לפני עלייתם לנגב. במקום פעלה גם תחנת קשר שקישרה בין המרכז לבין היישובים המרוחקים.

בקיבוץ אמונים, בשדה חמד, עברו הכשרה גרעינים שהקימו יישובים חדשים ברחבי המדינה. גם בנחלת יהודה התקיימו מחנות עבודה ואימונים, ובהם הוכשרו צעירים ששילבו חקלאות, התיישבות והגנה.

גם גבעת “הצבועים”, שהייתה אז מרוחקת מבתי המושבה ונמצאת כיום באזור רחוב שמוטקין, מקבלת משמעות אחרת כשמכירים את עברה. אני מסתובב באזור וחושב על אימוני הנשק ותרגילי השדה שנערכו כאן. במלחמת העצמאות הייתה לגבעה חשיבות בפעילות הקשורה לתנועת השיירות מתל אביב לירושלים ולדרום.

בשנת 1947 פעלה בנחלת יהודה אחת המפקדות הראשונות של חטיבת גבעתי. במקום הוקמה פלוגה א’ של גדוד 52 .

זהו סיפורה של עיר שלקחה חלק פעיל במאבק להקמת המדינה. לצד הכרמים, היקב, בתי המלאכה ומוסדות הציבור צמחה כאן תשתית ביטחונית מחתרתית, שנשענה על אומץ לבם, מסירותם ויכולת האלתור של התושבים. זו מורשת מקומית שראוי להכיר, לשלט, לתעד ולשמר – מפני שהיא גם פרק חשוב בתולדות מדינת ישראל.
סיפורם של 22 אתרי ארגון ה״הגנה״ בראשון לציון חושף פרק מרכזי וחשוב בתולדות המושבה ובמאבק להקמת המדינה. מאחורי שגרת החיים התנהלה במשך שנים פעילות מחתרתית ענפה. מאות מתושבי ראשון לציון היו שותפים לפעילות, שנאסרה על ידי שלטונות המנדט הבריטי וחייבה שמירה קפדנית על סודיות.

האתרים שנותרו ברחבי העיר אינם רק נקודות על מפה, אלא עדות לתעוזה, לאחריות ולמסירות של אנשי המושבה. הם מזכירים כיצד אנשים מן השורה סיכנו את חירותם ולעיתים גם את חייהם, כדי להגן על היישוב ולהכין את הכוח הצבאי של המדינה שבדרך. פעילותם של אנשי ה״הגנה״ בראשון לציון הייתה חלק מן התשתית שעליה הוקם לימים צה״ל, והיא ראויה להישמר בזיכרון העירוני והלאומי.

אני חולף ומבקר באתרים המתועדים במידע של מוזיאון ראשון ומצטער לראות שרבים מהעוברים לידם אינם יודעים מה התרחש בהם. מבנים שנראים רגילים לחלוטין היו למעשה חלק ממערכת ביטחונית שלמה. כאן התקיימו אימונים, שם הוסתר נשק, מעל מגדל המים אותתו למרחקים ובמרתף חשוך התקבלו החלטות גורליות. חשוב מאוד לדעתי, להציב ליד כל אתר שלט ברור, באותיות גדולות, שיספר על עברו ועל חלקו בהגנת ראשון לציון וארץ ישראל.

[ספטמבר 2026]