כשהגעתי למנזר ולכנסייה הפרנציסקנית על שם יוסף נקדימון ברמלה, עם קבוצת חברים מעמותת אבני מורשת בהדרכת ד”ר שמעון גת, רב הידע, נוכחתי לדעת שהפעילות במקום התחילה לפני כ־626 שנה.

ראשיתו של המנזר החלה בשטח שנקנה בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית ב־1396. ארגון “טֶֶרה סנטה” הפרנציסקני סיפק שירותי דרך לצליינים שעלו לירושלים מיפו. במהלך המאה ה־15 הוקמה על שטח זה אכסניה. במאה ה־16 זוהה האתר עם ביתו של יוסף הרמתי, הוקמה בו כנסייה והוא נעשה קדוש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של ניקודמוס הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש הסנהדרין שעזר ברחצת גופו של ישו [ישוע] לאחר הורדתו מהצלב.

באכסנייה זו לן נפוליאון במרץ 1799, ולפי האגדה, בבוקר, כשהקיץ משנתו בגלל קריאת המואזין במסגד הסמוך, נפוליאון ירה בו למוות‏. במאה ה־19 נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסנייה הישנה נעלמו. חלק ממנה נותר בצידו הדרומי של המתחם. בשנת 1902 נחנכה במקום כנסייה חדשה המוקדשת להורדת ישו מהצלב, וליד המנזר נבנה בית ספר השייך לרשת החינוך הפרנציסקנית הארצית, “טרה סנטה”.

בפינתה הדרום־מזרחית של הכנסייה ניצב מגדל פעמונים עם צריח מחודד, המתנשא לגובה של 40 מטרים‏. הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של טיציאן, המתאר את ההורדה מהצלב. הציור נתרם בשנת 1846 על ידי העיר מדריד אשר לקחה את המנזר תחת חסותה במאה ה־19. משני צידי התמונה חלונות ויטראז’ המתארים את צליבת ישו ואת ההורדה מהצלב. משמאל לאפסיס ניצב פסלו של יוסף הרמתי, ומימין פסלו של ניקודמוס האוחז בידיו בתכריכים ובתיבת בשמים. הפסלים הם מתנת העיר מדריד.

זוג דלתות עץ מובילות לחצר פנימית המקיפה את הכנסייה. לכנסייה זוג דלתות נאות העשויות מעץ ומגולפות עם מוטיבים צמחיים, ביניהם ניתן לראות את סמלי המנזר הפרנציסקני – בראש הסמל, מעל המגן, נמצאת היונה המסמלת את רוח הקודש. בחלקו העליון של המגן מוצג הצלב הלטיני ותחתיו שתי ידיים מצולבות – יד עירומה היא ידו של ישו ויד עטויה גלימה היא ידו של פרנציסקוס הקדוש. בחלקו התחתון של המגן מוצג הצלב המרובע, הקרוי “צלב ירושלים”. מתחת למגן מצולבים ענף זית, המסמל את השלום וענף תמרים המזכיר את ענפי הדקלים בהם התקבל ישו בכניסתו לירושלים.

באתר עיריית רמלה נכתב שאפשר לבקר בכנסייה בתיאום מראש במזכירות בית הספר בתשלום סמלי. טלפון: 08-9127200

רגע, מה זה בעצם מסדר הפרנציסקנים? הסתקרנתי וחקרתי. זהו מסדר קתולי אשר הוקם בשנת 1209 על ידי פרנציסקוס מאסיזי. פרנציסקוס היה בן העיר אסיזי שבאיטליה, בנו של סוחר בדים עשיר שסחר עם צרפת (מכאן שמו – פרנסיס “הצרפתי”). לאחר ששמע דרשה שהותירה בו רושם עז, החליט לתרום את כל הסחורה שהייתה בידו לכנסייה. אביו נישל אותו מירושתו. פרנציסקוס נמלט לכנסייה ובה התפשט מבגדיו והצהיר שהוא אינו בנו של אביו יותר, אלא בנו של אביו שבשמיים. הוא החליט לחיות בעוני ודלות, עטוי במלבוש מחוספס וקשה, יחף וללא כסף, והחל להטיף לחרטה. איכשהו הגיעו תלמידיו גם לרמלה.

[דצמבר 2022]