אחד-עשר הנופלים מראשון לציון / ישראל פרקר
ברחוב הפורצים בראשל”צ נמצא “גן ה-י”א” לזכרם של: מיכאל אברמוב, יחיאל דנציגר קורן, צבי היין, יואל ויזלטיר, זכריה טביב, בנימין מזרחי, יעקב מימון, יוסף עוקשי, אברהם פלדקליין, פנחס קאופמן ואליעזר רוזנמן.
ב-9 בינואר 1948 נפלו האחד עשר, בני ראשון, שהיו חיילי חטיבת גבעתי, בקרב עם ערבים משבט ערב סוכריר, שבאו מהכפר אבו סווירה, ששכן ליד גן יבנה.הבריטים החזירו למושבה אחת עשרה גופות מושחתות של הנופלים. כנקמה, התקיף כוח של החטיבה את הכפר אבו סווירה במטרה להרוג את גבריו ולפוצץ את בתיו, אך הסתפק בפיצוץ בתים בלבד, מפני שהבריטים הזהירו את התושבים שנטשו את הכפר, לפני שבוצעה ההתקפה.
התחבורה למושבות ראשון לציון, נס ציונה, רחובות ודרומה הייתה נתונה להתנכלויות בלתי פוסקות מצד הכפרים הערביים יאזור ובית דג’ן. הדרך לדרום ולירושלים עברה בדרך הביטחון ממקוה ישראל דרך ראשון לציון עד רחובות ודרומה וגם ליד כפרים ערביים מהם יצאו מתנכלים לנוסעים בכביש.
גדוד 52 של חטיבת גבעתי בפיקודו של יעקב פרי (פרולוב) הקים בסיס אימונים במושבה גן יבנה.ב-9 בינואר 1948 יצאו מגן יבנה שתי כיתות מהחי”ש [חיל שדה], שמנו 25 חיילים מראשל”צ, לסיור בשטח ממערב לכביש ולמסילת הרכבת, העוברת שם. רוב החיילים היו מגויסים צעירים ללא ניסיון צבאי. מפקדם החליט להסתפק בכך שהם יישאו שני אקדחים ושני רימונים בלבד מפני שחשש לשאת רובים שאינם ניתנים להחבאה מהירה, בזמן חיפוש על ידי הבריטים.
בשטח הסתובבו ערבים מהשבט ערב סוכריר, בני הכפר אבו סווירה שהיה ממוקם על גדות ואדי סוכריר — נחל לכיש. הם נתקלו במתאמנים. שני ערבים פקדו על החיילים להרים ידיים. החיילים נכנעו ושלושה מהם הובלו כשבויים לכיוון הכפר אבו סווירה, שם הם נרצחו באכזריות. האחרים ברחו והתפזרו בשטח. מספר בורחים הצליחו להגיע למסילת הרכבת ועצרו, עקב מעבר רכבת באותו זמן. פרשים על סוסים ירו עליהם ופגעו בחלקם. מבין 25 החיילים חזרו רק 14 שהצליחו לעבור את פסי הרכבת. שאר ה-11 נרצחו באכזריות.
ב-10 בינואר 1948, הובאו לגן יבנה על ידי הצבא הבריטי גופותיהם של הנרצחים. כל הגופות היו עירומות, מושחתות ומרוסקות איברים. הנופלים נקברו בקבר אחים בבית הקברות בראשון לציון.
מפקד החטיבה שמעון אבידן, המזועזע מהמקרה, הורה למפקד גדוד 52 להכין פעולת גמול גדולה, במטרה להרוס את הכפר אבו סווירה ולהרוג את תושביו הגברים.
בליל 25 בינואר 1948 יצא הכוח מקבוצת יבנה ופרץ לכפר תוך יריות וזריקת רימונים. הלוחמים לא נתקלו בכל תגובה מפני שתושבי הכפר, שהוזהרו על ידי הבריטים, נטשו את הכפר וברחו לחולות שפת הים.
על אדמות הכפר הנטוש אבו סווירה הוקמו, מאוחר יותר, היישובים ניר גלים ובני דרום.
אחד עשר ההרוגים באירוע זה הונצחו במספר אתרים:
- באשדוד, בפארק בן-גוריון, הוקמה האנדרטה לנופלים. מעל שמות הנופלים כתוב: ״העובר כאן זכור! אנו פתחנו את השער לניצחון, על גופותינו נסלל הנתיב לנמל אשדוד״
- בראשון לציון ברח’ הפורצים, נמצא ‘גן ה-י”א’ ובו אנדרטה לזכרם.
- בעיר נקרא על שמם רחוב האחד עשר. כן הוקם מועדון שחמט על שם אחד הנופלים — אברהם פלדקליין, שהיה שחמטאי מחונן.
- בגן יבנה נמצאת חורשה לזכר י”א הנופלים, היא חורשת ה-י”א.
- גם בצפת קיים רחוב הנקרא על שמם – רחוב האחד עשר.
11 הקברים של הנופלים, הם בין הקברים הראשונים שנכרו בבית הקברות הצבאי בראשון לציון.
מקורות: ויקיפדיה ורשת האינטרנט
