פארק עוצבות השריון שוכן מצפון-מזרח לאתר יד לשריון, בלטרון, בין עצי האלון והברוש, על מדרונות גבעה ירוקה הצופה על נוף נרחב. זהו אחד האתרים המרגשים והייחודיים למורשת חיל השריון הישראלי, שבו הזיכרון הלאומי נפגש עם הטבע הישראלי בדרך מיוחדת.

הפארק משתרע על שטח של כ-70 דונם, וממוקם באזור אסטרטגי שהיה זירת קרבות. נקודה היסטורית המקשרת בין ירושלים לחוף, ההופכת אותו לאתר זיכרון וגם לנקודת ציון גיאוגרפית משמעותית.

הפארק הוקם על ידי קרן קיימת לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, מהצורך המתגבר להנציח את תרומתן הייחודית של עוצבות השריון השונות למאמץ המלחמתי הישראלי.

האזור נושא בקרבו זיכרונות קשים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות, שם נפלו חיילים רבים במאמץ לפתוח את הדרך לירושלים הנצורה. הוא הפך לסמל של הקרבה וגבורה, והקמת הפארק בו ממשיכה את המסורת ההיסטורית הזו.

הפארק תוכנן כך שכל מתחם ופינה מספרים סיפור שונה. התכנון המקורי משלב בין השמירה על הטבע המקומי לבין יצירת מרחבי הנצחה.

האווירה מסביב מיוחדת. המבקרים יכולים להסתובב בין שבילים, להתרווח בצל העצים ובמקביל לחוות את סיפורי חיל השריון הישראלי. זו חוויה רב-חושית, שבה ההנצחה אינה מנותקת מהחיים אלא היא חלק בלתי נפרד מהם.

במרחבי הפארק נמצאות עשרות אנדרטאות הנצחה של עוצבות השריון העיקריות בצה”ל, מאז ראשית תולדות חיל השריון. כל אנדרטה מייצגת עוצבה שונה, עם ההיסטוריה הייחודית שלה, הקרבות בהם השתתפה, והחיילים שנפלו במסגרתה.

האנדרטאות מעוצבות כדי לספר את הסיפור הספציפי של כל עוצבה והסיור ביניהן הוא מסע בהיסטוריה הצבאית הישראלית.

הפארק נגיש לכל בני משפחות המטיילים ללא שערים ומחסומים.

האופי החינוכי של הפארק משתקף גם בדרך שבה מוצגים הסיפורים. המבקרים נחשפים לסיפורים אנושיים. הם עומדים במקומות בהם התרחשו קרבות, והם יכולים לדמיין את החוויות האמיתיות של הלוחמים.

עד כה סיפרתי מה שהיה בעברו של הפארק ואת הכוונות הטובות של מתכנני המקום. לאחרונה סיירתי מספר שעות בין האנדרטאות. צילמתי וחקרתי.
הזעזוע שלי היה עצום ממה שראו עיניי שם. השריפה הנוראית שהשתוללה במקום בסוף חודש אפריל 2025 כילתה חלק גדול מהצמחייה, ופגעה בהרבה אנדרטאות. המקום ניראה שחור ומפוחם.
עוד לפני השריפה נראה שטיפוח המקום היה מוזנח תקופה ארוכה. עשבים וצמחייה פראית כיסו משטחים רבים במרחב הפארק. שלטים נפלו ונעלמו מאנדרטאות. חלק מהשלטים חלודים, דהויים או בלתי ניתנים לקריאה וגם נוסחיהם לא תמיד מובנים. חלקם לא עוצבו נכון מההתחלה. נראה שהאחראים על המקום המיוחד והחשוב הזה לא משקיעים בשימורו ובתחזוקתו של מקום שמומלץ לבקר בו ולהעמיק בהיסטוריה של חיל השריון רב הפעלים. במצב הנוכחי מסתבר שאנשים נמנעים לבזבז זמנם במקום הראוי הזה.
ממש נורא ובלתי מובן איפה האחראים. אולי יש בעיות תקציבים עם ענייני בעלות.

הפארק המתמודד עם אתגרי שמירה שונים, נפגע ומחייב מאמצי שיקום מתמידים. השילוב בין שמירה על המורשת ההיסטורית לשמירה על הטבע המקומי דורש תכנון קפדני ותחזוקה מתמדת. היא רחוקה בביצוע בפארק עוצבות השריון הכל כך חשוב להיסטוריה ולנוסטלגיה הישראלית.

עבודות השיקום יכולות ללמד על החשיבות שמייחסת החברה הישראלית ומוביליה למקום הזה. המאמץ להחזיר את הפארק למצבו הטוב ביותר לאחר כל נזק יכול להעיד על ההכרה בחשיבותו כאתר זיכרון לאומי וחינוכי. לכאורה נראה כי האחראים לכך שכחו מזה. חבל חבל.

[06/2025]