אסופה מס’ 023, מרץ 2025
אמות מים וטחנות מים
צילום: אליהו כהן, ארכיון אשדות יעקב
אמות המים שאפשרו את הרחבת ההתיישבות בעמק הירדן
ב-1931 תכנן שמחה בלאס, מהנדס המים העיקרי להתיישבות העובדת, את מפעל המים הראשון בעמק הירדן לקיבוצים בית זרע ודגניה ב’. המים נשאבו מנהר הירדן במשאבות, הועלו אל ראש תעלה פתוחה וממנה זרמו אל שדות הקיבוצים. מפעל זה, שכונה “האמה המשותפת”, הפחית את עלות המים והגדיל את כמותם ובכך איפשר את הקמת קיבוץ אפיקים. בעקבותיו הוקמו שתי אמות מים נוספות. למצגת
צילום: זלר זלמנסון, פיקיוויקי
גשרים וטחנות מים בירקון
כבר בתקופה הרומית נבנתה טחנת קמח, שהשתמשה במי הירקון, אשר נאגרו באמצעות סכר, להנעת אבני הריחיים. טחנת אבו רבאח, הגדולה שבין טחנות המים, פעלה בשיאה לפני מלחמת העולם הראשונה באמצעות שתי טורבינות מתכת, אחת שימשה לשאיבת מים להשקיית פרדסים והשנייה הפעילה שבעה זוגות אבני ריחיים, שהפיקו מאות ק”ג קמח לשעה. למצגת
צילום: עמית מסיקה, פיקיוויקי
צילום רכוב על אופניים על גדות הירקון
טחנת המים אבו רבאח בפארק הירקון, צילום רכוב: רם אגמון לסרטון
מפה אינטראקטיבית ירקון מזרח
הקלקה על הצלמיות לאורך המסלול מציגה מידע על האתרים למפה
צילום: גילה גלעד, פיקיוויקי
אמת מים בזכרון יעקב שהובילה מי שתייה מבאר לבריכת אגירה, בריכת בנימין
בביקורו הראשון של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד במושבה הוא הבחין שתושביה סובלים ממצוקת מחסור במי שתייה. התושבים נאלצו להוביל את המים מהמעיין בחביות שהועמסו על עגלות. בתום הביקור החליט הברון להקים בריכה לאגירת מים, שממנה הם יוזרמו לבתים. בשנת 1897 נחפרה באר ממנה נשאבו המים ונדחפו במעלה ההר בצינור ברזל אל אמת מים שהובילה לבריכה. למצגת
צילום: אבי דרור, 2009
כך שיפצו העותמאנים את אמת המים התחתונה לירושלים
לקראת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל בשנת 1898 ולכבוד יום הולדתו של הסולטן עבדול חמיד, החליט השלטון העותמאני לשקם את אמת המים התחתונה מבריכות שלמה לירושלים. למרות הרצון לחנוך את האמה המשופצת לקראת ביקור הקיסר, הדבר יצא לפועל רק ב-1902, כארבע שנים לאחר הביקור.
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ
