אסופה-013

בית המוסדות הלאומיים בתקופת המנדט – פינות מסתור ו”סליקים”

בבית המוסדות הלאומיים בירושלים פעלו הנהלות הארגונים הציוניים המובילים של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי. הבית נבנה כמבצר מבטון מצופה באבן ירושלמית. במרתפיו הותקן בור מים ענק ובמקומות מסתור הותקן משדר רדיו והוכנו “סליקים”, שבהם הוחבאו מאות כלי נשק. “סליקים” הוכנו גם בתוך שולחנות הכתיבה ומאחורי ציפוי העץ של חדר הישיבות כדי להסתיר מסמכים רגישים. למצגת

סולל בונה – מותג שהחל את דרכו כ”משרד לעבודות ציבוריות” של הסתדרות העובדים

הארכיון ההיסטורי של חברת “שיכון ובינוי” מהווה מקור חשוב להתפתחות התשתיות הציבוריות בישראל. “סולל בונה” היא הוותיקה בקבוצת “שיכון ובינוי” וביצעה חלק גדול מהתשתיות. היא נוסדה בשנת 1920 על ידי הסתדרות העובדים בשם “המשרד לעבודות ציבוריות”, ומאז 1924 היא ידועה כ”סולל בונה”. למצגת

חברת החשמל – בראשית הקים רוטנברג את תחנת הכוח שהאירה את תל-אביב

תחנת הכוח הראשונה, שיזם והקים פנחס רוטנברג בתל אביב, החלה לפעול ביוני 1923 והפכה במהרה לסמל הקידמה וההישגים של התנועה הציונית.
בנובמבר 1923, הצטרפה עיריית יפו, שעד אז התנגדה ל”חשמל היהודי”, לציבור צרכני תחנת הכוח. אחריה חוברו לחשמל הערים פתח תקווה, ראשון לציון וגם מחנה סרפנד הבריטי. למצגת

הבנק הציוני הראשון – בנק אנגלו פלשתינה, שהפך לאחר קום המדינה לבנק לאומי

בוועידת היסוד של “חובבי ציון” ב-1884, היציע זלמן לבונטין לייסד בנק שיסייע להתיישבות היהודית. כעבור כעשור וחצי, בשנת 1901 הזמין הרצל את לבונטין, שכיהן אז כמנהל הבנק המינסקאי למסחר, לנהל את “אוצר התיישבות היהודים” בלונדון. שם הקים לבונטין את חברת אנגלו-פלשתינה (שהפכה לבנק ומאוחר יותר לבנק לאומי) ובשנת 1903 היה למנהלו הראשון של הבנק בארץ ישראל. לפודקאסט