המבקר בדאלית אל כרמל, עשוי לפגוש ביישוב כפרי-עירוני השוכן על גבעות ירוקות ובשיפוליהן. את הכפר הדרוזי שעל רכס הכרמל חוצה כביש ראשי וממנו מסתעפים עורקי תנועה משניים אל השכונות הישנות והחדשות יותר. ככל שהוא ממשיך להתרחב ולהתפתח, ושומר על מורשתו, השלטים הניצבים בו מספרים את סיפורו לתושביו הקבועים ולמבקרים עוברי האורח.

דאלית אל-כרמל הוא הכפר הדרוזי הראשון שפתח את שעריו לתיירים. החברה הממשלתית לתיירות (חמ”ת) מעידה על עצמה כמלווה את הפיתוח בכפר עוד משנות ה-1980, כדי לסייע ליישוב להתפתח, תיירותית וכלכלית. גם ראש המועצה המקומית, רפיק חלבי, מתגאה במגמה זאת. הפרויקט הראשון בתחום זה שבו פעלה חמ”ת היה הסדרת הרחוב הראשי ושדרוגו, כך שיוכל לקלוט בבטחה ובנעימות את רבבות התיירים הפוקדים את השוק הססגוני לאורכו. חמ”ת הייתה שותפה בפיתוח מה שמוגדר “גלעין הכפר” לשם משיכת תיירים מן השוק לתוך הכפר וכדי להרחיב את הפעילות התיירותית שלו, בכלל זה היערכות להסדרת הכיכר המרכזית ולשדרוגה, כמרחב תיירותי של היישוב.

גלעין הכפר [גלעין היישוב, The Old village] כפי שכתוב בשלט הכניסה אליו, נוסד במאה ה-17, ומייצג את השכונה שבה נוסד הכפר. הגלעין שופץ ושוחזר על ידי עיריית כרמל, משרד התיירות, משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון. השלט המעוצב באופן מקצועי, הוצב בשנת 2006 ומבוסס על מוטיב גרפי של אשכול ענבים ושמונה עלי גפן בתוך מסגרת היוצרת צירוף של שני ריבועים בזוויות שונות, אולי כרמז מובלע למגן דוד הבנוי משני משולשים. ייתכן שיש בכך להדגיש את השייכות והנאמנות של הדרוזים למדינת ישראל. מעניין לשים לב ל”צירוף המקרים” לפיו סמל חמ”ת מבטא את אשכול הענבים הנישא על ידי המרגלים שבאו לתור את הארץ המובטחת. השלט מחובר לקיר באמצעות זרוע מתכת מעוצבת המשלימה את נוכחותו, וכעבור שנים אחדות הוא דהה והתקלף. ראוי לציון שער הכניסה לגלעין, המעוצב כקשת המחברת בין הבתים שמשני צידי הרחוב, ומדגיש את הכניסה למרחב הייחודי. לפני שנים נשא השער במרכזו שלט נאה, בשפת עיצוב ברורה, אך מזה מספר שנים הוא כבר מכוסה בטלאי זר ומנוכר שאינו מכבד את רוחו של היישוב. בנוסף לשלט הכניסה עוצבו באותו מוטיב שלטים קטנים המציינים את מספרי הבתים בשתי שפות – ערבית ולטינית. גם אלה התקלפו ודהו לחלוטין, פרט לשלט אחד…

שלטי החנויות אינם מייחדים באופיים את הכפר הצנוע, ומתחננים למיתוג חזותי שמושך תיירים – לסביבה ולאופי האירוח. דווקא שלטי הרחובות מעוצבים בבהירות, בגישה מקצועית ומכובדת, בשתי שפות – ערבית ועברית. בכל זאת עדיין מוצבים שלטים ישנים, ביניהם שלטי הכוונה שאינם מדברים בשפת העיצוב החדש. ראוי ורצוי למנוע את מגוון סגנונות השלטים ולהקדיש תכנון ועיצוב יעיל ונאה, אלא אם עולה צורך ליצור בידול בין שכונות מסוימות, כפי שנעשה במקור ניסיון לאפיין את גלעין הכפר.

בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, נתלו במרחב המועצה המקומית כרזות וסמלים לאומיים ועדתיים, והוצבו יצירות סביבתיות לזיכרון חללים שנפלו בעדה הדרוזית. מצופה ממוסדות המדינה, ובראשם החברה הממשלתית לתיירות, לתחזק את השילוט בגלעין הכפר ולהמשיך בפיתוח ממותג של פנינת רכס הכרמל.

תצלומים: זאב הררי, שלמה רודד, ישראל פרקר

[01/2026]