אסופה מס’ 015, יולי 2024
שילוט כאמצעי לעיצוב הנוף התרבותי
עיצוב: סטודיו כשר
צילום: אמנון ענבר, פיקיוויקי
שלטים מספרים במתחם הביל”ויים בגדרה
במושבה גדרה, שייסדו הביל”ויים ב-1884, עדיין ניצבים בתים מקוריים וחצרות איכרים. השלטים ברחוב הביל”ויים, הם לא רק כלי עזר להתמצאות במרחב אלא אמצעי המסרה של העבר, שמנציחים את ימי הראשונים. למצגת
צילום: שרית עוזיאלי, סקר שילוט שערי העיר העתיקה, 2011
שלטי רחוב מאריחי קרמיקה מעוטרים בירושלים
המושל הבריטי, סטורס, היה הראשון שהורה על שִׁיוּם [מתן שֵמות] לרחובות העיר ועל התקנתם של שלטים, שחלקם עדיין נוכחים בעיר העתיקה ובסביבתה. השִׁיוּם מייצג את יחסי הכוחות הפוליטיים, את הקדימויות האידיאולוגיות, ואת ההעדפות התרבותיות של תקופות קודמות בהיסטוריה העירונית. למצגת
צילום: סטודיו תכלת, שימור ושיחזור ציורי קיר
שלטי “סימני אש” – עדות היסטורית לתופעה נעלמת שהגיעה לארץ מאירופה
טרם הקמתם של שירותי הדואר הציבורי באירופה באמצע המאה ה־19, לא היו שמות לרחובות הערים ולא מספרי בתים. את בתי המבוטחים חברות הביטוח זיהו בהצבת שלטים, סימני אש, בחזיתות הבתים, אשר העידו על כך שהבית מבוטח. חברות הכבאות דאגו לכבות קודם את האש שפרצה בבתים בהם הוצב סימן אש. למצגת
צילום: ישראל פרֶקר
שלטי עמוד ופעמון – שימור ושחזור בתחנת הרכבת המנדטורית בלוד
בשנת 2023 החלה רכבת ישראל בתהליך שימורה ושחזורה של תחנת הרכבת המנדטורית בלוד, השוכנת בסמוך לתחנה החדשה. בימי המנדט, הייתה לוד צומת רכבות מזרח תיכוני בין חיפה למצרים. שלטים בשלוש שפות סייעו לנוסעים להתמצא בתחנה והם שוחזרו בקפדנות. למצגת
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ
