כשעוברים בקצה רחוב הכרמל בראשון לציון, מול בית העירייה, חולפים ליד שער גדול המהווה כניסה למגרש חנייה ולאורך חומה הצבועה אדום, הרחוק מצבעה המקורי. גם המבנה שלה שונה מאז הוקמה מאבנים בשלהי המאה ה-19. מאחורי החומה נמצא מתחם יקבי כרמל ההיסטורי. היקב, הנטוש, היה הרבה שנים סימלה של ראשון לציון ושל תעשיית היין בארץ עד שנעזב ובנייניו ומרתפיו הפכו לחורבות, מתפוררות ומוזנחות.

בכתבה זו אני מעלה קצת מידע על מה שעבר המקום במשך 120 שנה, מבלי להתייחס ספציפית לאלפי היינות ומשקאות האלכוהול שיוצרו ביקב.

את החומר ליקטתי במקורות שונים וביניהם אתר האינטרנט של יקבי כרמל, היקב הגדול הפועל ומייצר יינות במתחמיו שבזיכרון יעקב ובגליל.

על שלט גדול, בחזית המבנה המרכזי של מתחם יקבי כרמל (מזרחי), בעירנו ׳ראשון׳, מול שער הכניסה, ועל הרבה תוויות בקבוקי יין נכתב: כרמל מזרחי נוסד ב-1882. כך גם מופיע בהרבה סיפורי וספרי היסטוריה. מידע מושרש זה אינו משקף את המציאות. יקב ראשון לציון התחיל לייצר יין במפעלו רק בשנת 1890.

כדי להגדיל את השיווק של יינות יקב כרמל מזרחי בעולם, השתתפו יינות היקבים, מראשון לציון ומזכרון יעקב, בתערוכות ברחבי העולם. בשנת 1896 הציגו היקבים את תוצרתם ב”תערוכה לאמנות ולתעשייה בברלין”, שביקרו בה למעלה ממיליון מבקרים.

כדי לעורר אמון בקרב מבקרי התערוכה הרבים ולשוות ליקב הצעיר בן השש צביון של יקב ותיק יותר, נכתבה על תוויות היין של יקבי כרמל מזרחי “שנת 1882”, שנת ייסוד המושבה, כשנת ייסוד היקב. ומאז ועד היום הקהל וחובבי היין בטוחים שזו שנת הקמת יקבי כרמל מזרחי בראשון לציון, שבארץ ישראל (אז פלשתינה). ביקב כרמל מזרחי בזכרון יעקב החלו לייצר יין שנתיים מאוחר יותר.

המקור לשם היקב

בשנת 1896 הוקמה חברה לייצוא היינות לחו”ל. היעד הראשון היה לוורשה בפולין, בה נוסדה חברת מניות בשם כרמל. נפתחו סניפים גם באודסה, בהמבורג בניו יורק ונציגויות בברלין, בווינה ובלונדון.

כשהחלו לייצא יינות גם ברחבי האימפריה העותמאנית נקראה החברה ‘כרמל אוריינטל’, והיקב נקרא בעברית ‘כרמל מזרחי’. חברת ‘כרמל אוריינטל’ הפעילה סניפים ביפו, ירושלים, חיפה, ביירות, דמשק, קהיר, אלכסנדריה, פורט סעיד ועוד. ומאז 2004 נקרא ‘יקבי כרמל’.

היקב בזכרון משלב עולם ישן ועולם חדש במבנה היסטורי, המורכב מעשרות מרתפים שנבנו עוד בימי הברון אדמונד דה רוטשילד. בשנות ה-2000, במסגרת שינויים רבים ביקבי כרמל, הותקן ציוד חדיש ומשוכלל ביקב בזכרון יעקב.

בשנת 2004 הקים היקב מתקן חדיש לקליטת ענבים ועיבוד יין בשם קאיומי, באזור הגליל העליון ליד רמת דלתון. קוצר זמן הובלת הענבים מכרמי הגליל והגולן אל היקב, דבר המשפר את איכות היין.

בשנת 2013 נרכשה השליטה ביקבי כרמל על ידי קבוצת משקיעים פרטית בהובלת קרן ההשקעות ‘קדמה קפיטל’.

בסוף שנת 2015, אחרי כ-125 שנות פעילות, הועברו מתקני היקב ומכליו מראשון לציון לאתר הפרוש על שטח של 35 דונם, בפארק התעשייה אלון תבור.

וכך זה התחיל

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882, ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה. חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה על שטח של 3,340 דונם בו נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: “רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן” (ספר ישעיהו, פרק מ”א, פסוק כ”ז). בט”ו באב ה’תרמ”ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה.

המתיישבים פנו לברון אדמונד דה רוטשילד וביקשו את עזרתו. הברון שכונה ‘הנדיב הידוע’, היה בעליו של יקב שאטו לאפיט בבורדו. פקידיו, בארץ, בדקו את התנאים ואישרו שקיים כאן אקלים הדומה לאקלים בורדו. הם המליצו על נטיעת כרמים וייצור יין. בשנת 1889, בהתאם להחלטת הברון דה רוטשילד, החלו בבניית היקב בראשון לציון. בשנת 1890 הושלמה בניית האגף הראשון של היקב. באוגוסט התקבלו ענבי הבציר הראשון, מכרמים שבאזור. צמוד ליקב ראשון לציון נחפרה באר מים ולידה הוקמה טחנת קמח שניצלה את מנוע הקיטור שהותקן במקום, לצורך שאיבת המים מהבאר.

ב-11 בפברואר 1896 הגיע מכתב מהמפקח הכללי על מושבות ארץ ישראל, אליהו שייד. במכתבו הוא אישר שיש הסכם בין הברון רוטשילד לבאי כוח חברת מנוחה ונחלה, כי מכירת יינות וקוניאק מיקבי ראשון לציון וזכרון יעקב תהייה מעתה באמצעות החברה החדשה “כרמל”, שנוסדה בוורשהד שבפולין. כדי לממן את חברת השיווק החדשה הונפקו מניות שנמכרו לאנשים שונים.

כך הפכה המושבה הצעירה ראשון לציון לעיר היין – המפורסמת.

חזרה לסקירות ודעות