אסופה מס’ 033, ינו’ 2026
שימור מורשת הבנייה העתיקה*
צילום: DRZ, ויקישיתוף
תפישות שימור בארכיאולוגיה
שימור מורשת הבנייה העתיקה היא תפישה מודרנית. לקראת סוף המאה ה-18, החלה תודעה גוברת לערך ההיסטורי והתרבותי של מבנים ומונומנטים מהעבר. בתקופות קדומות יותר, לא ראה האדם טעם בשמירה על נכסי העבר. כך למשל, הצלבנים פרקו עמודי שיש רומיים ויצרו מהם שובר גלים ומזח לעגינת סירותיהם. למצגת
חורבת באר שמע
אתר באר שמע, שנמצא דרומית לקיבוץ אורים, היה מצודת גבול של הצבא הרומי, מסוף המאה הרביעית לספירה. בשנות 1930 נעקרו מרבית אבני החורבה על ידי הבדואים מהסביבה אשר שיבצו אותן במבנים שלהם. את יתרת האבנים שנותרו בשטח לקחו אנשי קק”ל, בתחילת שנות 1970, לצורך דיפון בגן הלאומי הסמוך. למצגת
גתות היין ששרדו בתל אביב וסביבותיה
ליהודים היין הוא סמל לקדושה וחגיגיות. גם בנצרות, ליין חשיבות רבה. בתקופה הביזנטית כשהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית (בשנת 324 לספירה), עלה הביקוש ליין מארץ הקודש. חלק מאתרי הגתות ששרדו בתל אביב וסביבותיה שמור ומטופח, וחלקם אמור להיות שמור. למצגת
צילום: לואי ויניה, הספריה הלאומית של צרפת
שערי מורשת ביפו וסביבתה
בראש הגבעה של יפו היו בתקופה הכנענית המאוחרת (1250–1550 לפני הספירה) שתי מצודות שחומותיהן ושעריהן התגלו בחפירות. בסוף המאה ה־13 לפני הספירה נפרץ שער נוסף, שער ניצחון, בחומה המזרחית של העיר, שהייתה אז עיר מצרית, כנראה לכבודו של רעמסס השני, אשר שב מניצחונו על החיתים (קרב קָדֶש). למצגת*המצגות כוללות גם איזכורים של מורשת בנייה מהעת החדשה
קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת
בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט. הצטרפו אלינו
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ
