שילוט הכוונה, או אזהרה מפני מפגעים סביבתיים ביישוב הכפרי, מצמצם את מרחבי הזרוּת של המבקרים בו. בהיעדר מוּדעות בקרב האחראים לחזות היישוב, עולות בעיות התמצאות ונראות, ובמקביל מתגבר שילוט פרטיזני, או מחתרתי, הגורם למטרד חזותי. ביישובים במגזר הכפרי, העוברים פיתוח הסביבה הבנויה והפתוחה, יש צורך לתת מענה מקצועי להתנהלות במרחב הציבורי שבו פועלים עסקים, משקים, בכלל זה בתחומי תיירות ומורשת מוחשית, מבני ציבור, מתחמי חינוך ופנאי, וכמובן שכונות מגורים. רוב היישובים מסתפקים בשילוט חובבני מיושן, או בהצבת מספר שלטים מאולתרים. פגישה בסביבה כפרית שאינה מוכרת למבקר הופכת לאתגר המצריך התבוננות מודעת במרחב המאפיין אותה. על המבקר לקלוט את הסביבה, “לקרוא” אותה – כלומר לחוות אותה, לפרש ולהבין את תרבותה – ובכך להעשיר את הניווט בה בדרכו אל היעד. בתהליך זה מתקיימת חשיפה מתפתחת מהכלל לפרטני ולרלוונטי ובהדרגה ממפים במוח אשכולות של סביבות “מקומיות” – מתחמים ושכונות. תהליך זה אופייני הן למבקרים והן לתושבי הקבע הקשורים לנוף המוכר להם, אך חלקם כבר אינם שולטים בשינויים שהתרחשו ביישובם. על כן יש חשיבות לעיצוב החזותי, המתבסס על תבנית התנועה בין היעדים ועל ארגון המרחב, ויוצר עבורנו תחושת מקום והתמצאות.

הנקודה הבעייתית ביותר היא מרחב הכניסה ליישוב שבו יופיע בדרך כלל שלט המזהה את הקיבוץ בשמו ומברך את הבאים. במספר לא מועט של יישובים הציבו בסמוך לשער הכניסה, ואף בצומת מרכזי, מעין סוללת שלטים, שבה מופיעים עשרות יעדים עם חיצים המפנים לשניים-שלושה כיוונים. עומס מידע שכזה הינו מוגזם בעליל ולא יעיל, וניתן לפתרון באמצעות חלוקת הקשב והריכוז לרשימת היעדים במספר שלטים מדורגים במיקומם, או ביצירת “מדורים” מופרדים בקידוד צבעוני. אם נעשה עירוב סגנונות עיצוב בשלט הראשי הרי שהבלבול מתגבר. כשמתייחסים לכניסה הראשית כלאחר-יד, להתמצאות ביישוב ולדימוי המקומי שלו נגרם נזק מצטבר. אחת הטעויות הנפוצות היא להציב על הגדר, על עמוד חשמל, על גזע עץ סמוך, וגם על תמרור רשמי, מספר שלטים סתמיים, פרטיזניים באופיים, בגדלים ובסגנונות שונים, המייצגים בעלי עסקים שתפסו יוזמה ומוחים למעשה על היעדר מענה ממסדי לצורכיהם. שילוט-בלתי-נשלט עלול לגרום להסחות דעת, להטעיה ולתסכול.

תכנון הניווט משער הכניסה אמור להתבסס על מספר תבניות כגון: גושים או מתחמים (שכונות מגורים, גני ילדים, מבני ציבור), עורקי תנועה מקשרים (כביש עוקף, דרכי שתי-וערב), נתיבים בעלי שמות וציוני דרך (שמות רחובות, מבנים ואתרים היסטוריים). סיפורי המקום משמשים השראה לביטוי בתוך המרחב הציבורי ומספקים מידע בעל צביון תיירותי למבקרים מבחוץ, לנקלטים חדשים ולבני המקום הצעירים. כך זוכים לכבוד הראוי מבנה המקלחת המשותפת, או בית התינוקות הראשון בקיבוץ; הסילו, מחסן הביצים, הצרכנייה ובית הכנסת במושב; ועמדת ההגנה ומגדל המים – המשוקמים ומזוהים – לצאת מאלמוניותם עם שילוט הסבר, לעיתים בשילוב שפה לועזית, שמבטא פתיחות כלפי אנשי חו”ל הפוקדים את היישוב. כשמתחם תיירותי היסטורי שוכן בתחומו של יישוב חי ומתפתח, לעיצוב החזותי תפקיד ביצירת הבחנה בין סביבת העבר לסביבת ההווה.

תכנון נכון ומוקפד של פריסת מערך שילוט ההכוונה והמידע במרחב היישוב, יביא בחשבון את צורכי הפעילות הקהילתית, המשקית והעסקית; את מאפייני הסביבה ומבנה היישוב. הוא יבוצע מחומרים עמידים, יהיה בעל נראות נאותה, הניתן לעדכון ולתחזוקה. לכשיוצב במרחב היישוב, הוא יסייע לקדם התמצאות משופרת, אסתטית וסמכותית, המתחברת לצרכים הממשיים של המבקרים מבחוץ ושל התושבים החדשים והוותיקים. כמו כן, ישפיע התכנון על מיתוג היישוב והעסקים השוכנים בו ומזוהים עימו. ההנחה היא שהעיצוב החזותי מחזק את הקשר הרגשי של התושבים לסביבת מגוריהם, ומעצים את הדימוי העצמי שלהם ואת דימוי הסביבה המקומית כלפי המבקרים בה.

בנוסף למידע החיוני שמערך השילוט נושא להכוונה ולהתמצאות במרחב, הוא מגלם מעצם נוכחותו ביטוי חזותי ייחודי בנתיבי הכניסה ובשמירת הרציפות בהמשך הדרך ליעדים, שכן מערך המעוצב ב”שפה” אחידה ובאופן עקבי מבדל וממתג את הסביבה ומאפיין את ערכיה. כשבמשך עשרות שנים לא עודכנו השינויים משום שמשקים וענפים נסגרו, כבישים נסללו, שמות של יעדים חדשים מבקשים לקבל חשיפה ובאין פתרון מקצועי לבעיה, הודבקו ברשלנות פיסות מידע מאולתרות ומביכות לשלטים הישנים, שרובם סובלים מפגעי הזמן.

שלטי ההכוונה במרחב היישוב מהווים גם גיבוי ממשי ואישוש לניווט הלווייני באמצעות יישומון כגון “ווייז”, הנשען על הנתונים שוועדת התכנון של היישוב הזינה ושאושרו על ידי הגורמים המוסמכים. במקרים רבים ההכרזה “הגעת ליעד” אינה תואמת את תכסית השטח, שלא להזכיר חסימות בהעברת הנתונים לטלפון הנייד. המועצה האזורית אמורה לפקח על יישום הדרישות הקיימות ביישובים שבתחומה בכל הנוגע למתן שמות רחובות ומספרי בתים. היא נשענת על תהליך שתחילתו במסגרת ועדי היישובים עצמם. לאחר הסכמת הציבור והחלטות הוועד בהתאם, עולה הבקשה לאישור מליאת המועצה ומשרד הפנים. על מנת שההנחיות מיושמות בתיאום עם דרישותיה, על האחראים ביישוב כלפי המועצה האזורית לוודא ששמות הרחובות, בכלל זה הדרכים, הסמטאות, הכיכרות ומספרי הבניינים, יופיעו במערך ההכוונה בסנכרון בין המידע המקוון לבין הפיזי, הנראה בשטח. ההנחיה מחייבת ששמות עורקי התנועה ומספרי המבנים ייקבעו במקומות בולטים.

[04/2025]