אסופה מס’ 025, מאי 2025
מגדלי מורשת
צילום: גל בקמן, 2022
מגדלור
אלומות אור ששולח המגדלור, מהוות סימנים מוסכמים המאפשרים לימאים לזהות את מיקומם ביחס ליבשה. קדמו למגדלורים משואות אור לאיתות, שנראו למרחוק. התרחבות השימוש באמצעי הניווט הלווייני הביאה להפסקת פעילותם של רבים מהמגדלורים, שהפכו לאתרי תיירות ואתרי מורשת. למצגת
צילום: ישראל זלר, 2021
מגדל תבואה
בשנות ה-1950 וה-1960 נבנו ביישובים חקלאיים רבים מגדלים מבטון לאחסון גרעיני תבואה. בכמה מהיישובים שבהם המגדלים היו המבנים הגבוהים ביותר, הותקנה בראשם חנוכייה. רבים ממגדלים אלה כבר אינם בשימוש. כמה מהם זכו למעמד של אתרים לשימור, ואחרים שינו שימוש ונשמרו ע”י היישוב שבו הוקמו. למצגת
צילום: תמר הירדני, 2007
מגדל פעמונים
מגדלי פעמונים התפתחו מאמצע ימי הביניים ושימשו לתקשורת חיונית עם תושבי העיר. הפעמון צלצל על מנת להורות על השעה, לקרוא למאמינים לתפילה, לציין יום חג, להודיע על אירוע חשוב כמו חתונה או לוויה, לנגן מנגינה או להתריע על שריפה. למצגת
מקור: פיקיוויקי
מגדל מים
ריבוי מגדלי המים בהתיישבות של טרום המדינה הביא לכך שמגדל המים הפך לסמל עבורה, משקל נגד למסגד המסמל את ההתיישבות הערבית. מגדל המים נכלל בסמליל (לוגו) של למעלה משישים יישובים ושל מספר מועצות אזוריות. בכמה ממגדלי המים, עמדות השמירה על הגג מוגנו בבטון והוכנו להן חרכי תצפית וירי. למצגת
צילום: ברוך ניב, 2024
מגדל שעון
שבעה מגדלי שעון הקים השולטן העותמני עבדול חמיד השני בארץ ישראל. שישה מהם קיימים עד היום. מגדל השעון ביפו הוקם בשנת 1900 לכבוד יום השנה ה-25 לעלייתו לשלטון. במגדל הותקנו שני שעונים, ובקומה השנייה נחקק החותם של הסולטן עבדול חמיד השני בארבעת צדדי המבנה. לקפסולת מורשת
קול קורא – מתחברים לישראל בקבוצת אבני מורשת
בקבוצת אבני מורשת מזמינים אותך לפעול יחד איתנו בצילום, בתחקיר, בכתיבה, בעיצוב ובחדשנות באינטרנט. הצטרפו אלינו
קישור למגזין מורשת ארץ | אדם-מקום-תרבות
מתחברים לישראל במגזין מורשת ארץ
