תקופת הקבוצות במרחביה מיוחסת לעשור השני של המאה העשרים, בין סיומו של ניסיון ההתיישבות החקלאית הקואופרטיבית בחצר היישוב העברי הראשון בעמק יזרעאל [1918] לבין ייסודו של קיבוץ השומר הצעיר באותה חצר [1929]. דוד יזרעאלי, מנהל “קבוצת מרחביה” שהחזיקה במקום שבו שכנה הקואופרציה, כותב בזיכרונותיו על בואה של קבוצת משוחררי הגדוד העברי מארה”ב, בסוף שנת 1920: “ניגשנו במרץ נעורים לשיקום המשק… בשנה הראשונה מצאתי אפשרות לקנות טרקטור ומחרשה לפלחה, הראשון בעמק.” ידוע כי מרחביה הייתה שדה ניסיונות לשיטות גידול ומיכון חקלאי חדיש, ולמקומו של הטרקטור חשיבות רבה כתחליף לסוסי העבודה. אלא שלא נמצא עד כה אישור לסוג הטרקטור – זחלי, או אופני.

בארכיון מרחביה נמצאו פרטים המאשרים שאכן נקנה טרקטור כלשהו בתחילת העשור השני של המאה ה־20. על פי השוואת תצלומים ופרטי ייצור של טרקטורים אופייניים, קיים מִתאם סביר ששימש לזיהוי דגמי הטרקטורים מול תצלומים מאותה תקופה. בין התצלומים מאותם ימים מצאתי תמונה של טרקטור זחלי המושך מקצרה־מערמה בשדה תבואה. על פניו נראה כי ייתכן שמדובר בטרקטור ממודל שעבד בשדות מרחביה בתקופה המוזכרת. כדי לאמת את ההנחה הזאת, פענחתי את שם היצרן והמודל ואיתרתי פרטים באתר אינטרנט מקצועי בארה”ב, המכונה “חוואוּת מוצלחת” [Successful Farming]. בכתבה שפורסמה בשנת 2011 תחת השם “32 הטרקטורים הגדולים בכל הזמנים”, מספר המחבר דייב מוביץ על הטרקטור מדגם “קְְְליטרַַַק” [קליבלנד+טרקטור] Cletrac 12-20W: בתחילת שנות 1910, יצרן הרכב רולנד ווייט ראה הזדמנות להשתתף בשוק הטרקטורים ההולך ומתרחב. אבל ווייט לא הסתפק בבניית עוד טרקטור עם גלגלים, אלא מה שחקלאים צריכים – במיוחד במערב התיכון של ארה”ב – טרקטור זוחל, חזק אך קל, מתקדם אך בר השגה. ואכן קריטריונים אלה התגשמו כאשר הציג את הזחלן הראשון של חברת קליבלד בשנת 1916. כעבור שנתיים, הציג את הדגם השני 12-20W של “קליבלנד מוטורס” ואת טרקטורי “קליטרק” שלה, כמתחרֶֶֶֶה רצינית בשוק הזוחלים, שבו פעלו “הוֹלט” ו”קטרפּילר”. מודל W נמכר אז במחיר 1,385 דולר ונחשב לאחד הטרקטורים המתקדמים של זמנו. אחד היתרונות המיוחס לדגם זה, היה פחות דחיסת קרקע לטובת תנובת היבולים.

להבדיל מהטרקטור הזחלי, הנע על שרשראות, בחנתי טרקטור הנוסע על גלגלי פלדה ללא צמיגים, שפעל במרחביה. גם במקרה זה חיפשתי ממצאים במספר מקומות. ראשית, צילמתי את הטרקטור האדום, שידוע בכינוי המקומי “אינגל” (אינטרנשיונל על גלגלים), הניצב ליד צריף ראשונים שבקיבוץ. נעזרתי בזיכרונו ובידענותו של ירון גרוסמן, שעוד מילדותו בשנות ה-50 הכיר מקרוב את הטרקטור, שעבד בשדות הקיבוץ וכעבור שנים מנועו שירת את המסגרייה, עד שנשרף – ולפני מספר שנים אף שיפץ אותו. שלמה שדיאור, מילדיו הראשונים של הקיבוץ, זוכר במעומעם שבסוף שנות ה-30 ניצב טרקטור ישן בין הגרוטאות ליד הגדר המזרחית של היישוב, אך אין לכך סימוכין. ביקרתי במוזיאון הטרקטור במושב עין ורד שבשרון, אתר מורשת לתולדות המיכון וההתיישבות הכפרית בארץ ישראל. כמו כן סקרתי טרקטורים ישנים במקומות נוספים, ובהמשך פניתי למספר ארכיונים שברשותם מידע רב בתחומי המחקר החקלאי. אך מוסדות מכובדים אלה לא אתרו פרטים מסייעים. בנוסף, גלשתי באתרי יצרנים ואספנים מארה”ב.

מהמידע הראשוני ומפענוח הלוגו ומספר הייצור, עולה שה”אינגל” הוא מתוצרת “אינטרנשיונל הַרוֶוסטר קוֹרפוֹריישן”. החברה האמריקאית הוקמה בשנת 1902 ממיזוג עם חברת “מֶק־קוֹרמיק” וחברות נוספות. היא החלה לבנות מנועי בנזין בשנת 1906, מה שהפך אותה לאחת החברות הראשונות בעסקי הטרקטורים. בשנת 1915 שימשו הטרקטורים שלה בעיקר כמנועי מתיחה למשיכת מחרשות ולעבודות רצועה על מכונות דיש. החל מ־1920 הוסיפה החברה תגי מספר של הדגמים, ומספרי הייצור יצוקים או חרוטים בשלדה או ברכיבים, כולל הלוגו, הבנוי משילוב שלוש אותיות ראשיות באנגלית.

ידוע כי החברה, ששמה כבר היה “מק־קורמיק דירינג” [דירינג הייתה חברה בריטית], ייצרה עד שנת 1939 את דגם הגלגלים 10-20 [המספר מיוחס להספק כוח סוס של המנוע]. בשלט ההסבר לטרקטור המוצג בעין ורד, קיים אישוש מסוים למידע. שם נאמר כי הוא יוצר ב־1920, עבד בשדות העמק בחריש ובעיבוד גידולי שדה (כשזיהיתי עצמי כאיש מרחביה, אמר לי המדריך הוותיק שהטרקטור אמנם עבד במרחביה). ייחודו בשלושה מיכלי דלק: בנזין, סולר ומים. המנועים היו בעלי ארבעה צילינדרים, הותנעו באמצעות ארכובת התנעה ידנית (מנואלה). כשהמנוע התחמם סגרו את הברז של מיכל הבנזין ופתחו את זה של הנפט. העבירו אותו לתערובת של סולר ומים, המוסיפים חמצן לבערה הפנימית. הטרקטורים שימשו תחילה להפעלת מכונות נייחות ובהמשך לעיבוד השדות ולזריעה. אולם, לפי המידע שמצאתי, מספר הדגם 22-36 המופיע על הטרקטור בתצוגה, מתייחס לשנת יצור 1930, שנה לאחר עליית מייסדי הקיבוץ למרחביה. בדומה לרשום בהסבר לתצלום שבשלט ה”אינגל”, שבו נראה חבר הקיבוץ דוד מייזלר נוהג בטרקטור, כתוב בו כי שנת הייצור המשוערת בלבד היא 1929.

בארכיון מרחביה מצוי תצלום של טרקטור על גלגלים, וסביר שהוא אחד משני הטרקטורים שהוזכרו. באחד התצלומים הוא ניצב ליד הסילו הראשון. מכיוון שהסילו נבנה בסביבות 1928, סביר להניח שמדובר במודל משנת 1920. ואולי זהו דווקא ה”מק־קורמיק דירינג” מייצור מאוחר יותר ולא ה”אינגל”. ניתן להבין מהתצלום שהטרקטור, שחזיתו כלפי הסילו, משמש להעברת התנועה מהטרקטור באמצעות גלגל הנעה גדול ממתכת (שייבה) המותקן מצד ימין של המנוע, אליו מחוברת חגורה (רצועה) רחבה המובילה אל מסוע וצינור שדרכו מעלים את קציצי התירס אל גג מגדל ההחמצה.

בין שלל המסמכים, האצורים בארכיון הקיבוץ בתיקי קרטון עבותים מתקופת הקבוצות, מופיע רמז עבה לרכישת טרקטור לא מזוהה שאליו התכווןן כנראה דוד יזרעאלי: במכתב שנשלח באביב 1921 על ידי המחלקה להתיישבות של הסתדרות הפועלים החקלאים בא”י, מדובר על החזר סך 65 לירות מצריות שהתקבל באדר ב’ כהלוואה עבור הטרקטור. מידע זה סוגר בינתיים את המעגל על מועד רכישת הטרקטור.

לאור המידע החלקי המובא כאן, והסותר במידה מסוימת, אי אפשר עדיין להקיש באיזה טרקטור בדיוק השתמשו לראשונה במרחביה באותם ימים רחוקים וכיצד משתלב ה”אינגל” בסיפור ההיסטורי. מסתבר שנחוצה עוד ‘חפירה’ במסמכים ובזיכרונות שרשמו בני התקופה היפה ההיא.

[תצלומים: זאב הררי, אוגוסט 2023]